בית הספר למפלצות ספרים

לולה: שלום גורגו, זה בסדר שנעשה ריאיון קצר?

גורגו: בטח, למה לא? מה רצית?

לולה: האם אתה נהנה לשיר את השיר שלך כל שנה לתלמידים החדשים?

גורגו: ברור! אני המצאתי את השיר הזה! למה שלא אוהב אותו? זה שיר נהדר ואני גאה בו.

לולה: זאת שאלה שאפילו אני לא יודעת, האם יש לך מקום אחר שאתה יכול ללכת אליו? כמו בתמונות בהוגוורטס?

גורגו: אני אגלה לך סוד, לא רק מקום אחד, אלא... רגע... חמישים ושתיים מקומות! אלא שבמקומות האחרים אני סתם ציפור, יש מקום אחד שבו אני אפילו לא אמור לזוז או לדבר! זה סיוט, אבל רק בתוך המסגרת הזאת אני גורגו, הממיין של בית הספר למפלצות ספרים!

לולה: וואו... זה המון מסגרות! איזה בית אתה הכי אוהב? למה?

גורגו: החלטה קשה... אני לא אוהב לקרוא כל כך אז אלך עם החיה שמוצאת חן בעיני יותר מכולן

לולה: והיא..?

גורגו: אריון...

לולה: הו... לא ציפיתי לזה!

גורגו: (נעלב) למה? באיזה בית את היית?

לולה: יותר נכון לומר בתים... המל"ן, קרברוס, סירנה, אריון... בקיצור, כולם חוץ מאיש הזאב.

~הערת מחברת: זה הכל נכון לגביי, אם הייתי הולכת אל בית הספר למפלצות ספרים הייתי לוקחת את הקורסים האלה~

גורגו: וואו... הרבה...

לולה: אבל אנחנו לא כאן כדי לדבר עלי, אנחנו כאן לדבר עלייך, איך הרגשת כשהשיר שלך התפרסם בן לילה בבית הספר?

גורגו: להגיד את האמת? ממש הופתעתי

לולה: כמה זמן עבר מאז שיצרו אותך במסגרת הזאת?

גורגו: המממ... עשור? בית הספר למפלצות ספרים לא קיים הרבה זמן...

לולה: טוב, תודה על הזמן שלך! בי

גורגו: ביי! והנה... נתקעתי שוב לבד...

-----------------------------------

הייי, מה דעתכם? אני אמשיך את זה גם אם לא תאהבו... אבל תיזהרו ממני!

בפרק הבא אני אתחיל לפרט על הבתים... תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא