הארי רידל

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כל הזכיות שמורות לג'יי קיי רולינג.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

ביום חם במיוחד, באחוזת מאלפוי נולד לו תינוק קטן; הארי רידל.
"אדון, אני אשמור עליו סמוך עליי." התחננה בלטריקס והושיטה ידיים אל וולדמורט והתינוק, "אתה לא יכול לשמור על תינוק כשאתה אדון האופל." חזרה בלטריקס,
"בלה אל דאגה אני אצליח חשמור על הקטנטון לחנך אותו ולהפוך להיות קוסם חזק. הוא יהיה קוסם מעולה."השיב וולדמורט.

                                                                                                  אחד עשר שנים אחר כך:

"אבא, בוא מהר!" צעק ילד כבן 11 הארי שמו, הוא היה רזה עם משקפיים, היה לו שיער שחור כמו הלילה ועיניו היו ירוקות.
"אני בא, הארי!" צעק וולדמורט מחדר אחר, "מה קרה? אני צריך לעשות משהו, אתה יודע ענייני קוסמים." בא וולדמורט לחדר גדול ומהודר; חדרו של הארי.
"זה קרה, קיבלתי מכתב." השיב הארי בהתלהבות והראה לאביו מכתב עם סמל של הוגוורטס ועליו רשום: לכבוד הארי טום רידל, החדר הגדול אחוזת מאלפוי.
"סוף סוף תהיה בהוגוורטס ותלמד להיות קוסם חזק." שמח וולדמורט, "קדימה רוצה לבוא איתי, לראות איך מטילים את קללת אבדה קדברה? היום אנו הולכים למשפחת לונגבוטום."
מה, באמת? אף פעם לא הסכמת שאבוא." אמר הארי, "
"עכשיו אתה כבר גדול, תוכל לראות את זה." ענה וולדמורט.

"אההההה!!!"
אור ירוק פגע בחזהו לש גבר נמוך, הגבר נפל אחרונית ו- "הוא מת?" שאל הארי בעודו מביט בגבר הנמוך. הארי הרגיש מוזר, למה להרוג מישהו שהו לא מכיר ועוד לכיף?
"רואה בן, ככה הורגים, בקרוב גם אתה תעשה זאת." התגאה וולדמורט.
"אבל אבא, למה להרוג אותו? אנחנו כלל לא מכירים אותו." שאל הארי,
"זה הארי, בגלל שהוא בוצדם עלוב ומטונף. אסור שדמו יתערבב עם הדם שלנו. אתה מבין? הסביר וולדמורט ובדק את השטח,
"כן." שיקר הארי.
"קדימה הולכים." אמר וולדמורט, ולקח את ידו של הארי, הם התעתקו, משאירים את הגופה שם.

באותו הלילה הארי לא הצליח לישון, האם האבא שאותו אהב והעריץ כל כך הורג בלי סיבה? ומה זה אומר עליו? שאפילו לא יכול לפגוע בלשלוש? "אחליט בקרוב" אמר לעצמו הארי ונרדם.

"קדימה הארוש אתה תאחר, לצערינו האדון לא יכול לבוא אבל הוא סומך עליי. קדימה תעלה לרציף, אה ואביך אמר שהוא מקווה שתהיה בסלית'רין." אמרה בלטריקס להארי. השעה הייתה 10:54 בעוד שש דקות הרכבת תיסע להוגוורטס. הארי שהחזיק במזוודה ענקית נפרד מבלטריקס ועלה לרכבת. הוא מיהר למצוא תא טוב, ולבסוף הוא מצא, זה היה התא האחרון ברכבת. עברו כמה דקות ואז ילד עם שיער ג'ינג'י בוער, ומנומש נכנס לתא.
"היי סליחה אפשר לשבת פה? הכל תפוס."  "אה, בטח!" הסכים הארי.

"תודה, אני רון וויזלי, מי אתה?
"אני הארי רידל." השיב הארי למזלו, רון לא ידע מה שם המשפחה של וולדמורט. את המשך הנסיעה הם העבירו בפטפוטים ואז ילדה עם שיער חום נול ומקוזל עם שיניים קדמיות בולטות נכנסה לתא,
"מישהו ראה קרפד? נוויל איבד אחד." קולה היה מנדנד. "אממ לא. נגיד לך אם נמצא." השיב הארי ובפיו חצי צפרדע שוקןלד.
"אני הרמיוני גריינג'ר מי אתם?" שאלה הרמיוני,
"רון"
"הארי" ענו.

הילדים, נכנסו לחדר ענק הנרות ריחפו ותקרה נראתה מדהים, נראה היה שאין תקרה. הארי הסתכל על מצנפת ישנה שפצחה בשירה:

"אני נראית קצת עלובה

אך אל תזלזלו בי,

כי כל הכובעים כולם

בזאת לא יתחרו בי:

                         לי אין נוצה או מצחייה

                         ולא פינות שלוש,

                         אך בעניין של למיין תמיד אני בראש.

כי כל אדם אשר יחבוש

אותי על הקרקפת -

כל מחשבה אצלו בראש

מייד אלי נשקפת.

              אם אומץ-לב ותושייה

              אמצא אצלו במוח,

               אודיע חיש: את זה האיש

                לגריפינדור לשלוח.

אך אם בגולגולתו אמצא

טוב-לב ואורך-רוח,

אודיע כי להפלפאף

הוא מועמד בטוח.

            לרייבנקלו אשלח את זה

              שבראשו חרוט,

              כי תכונותיו המובילות:

                תבונה ולמדנות.

אך באשר אמצא עורמה

ושאיפה לכוח,

אורה מייד את התלמיד

לסלית'רין לשלוח.

              על כן חבשו! אל תחששו!

                אין חכמה כמותי.

          ואם חס ושלום אטעה,

             אבלע אותי."

"טוב, אני רוצה להתחיל בטקס. כל פעם שאקרא בשם של מישהו הוא יבוא ויישב פה" אמרה מכשפה עם משקפיים ופקעת שיער אדוקה והצביעה על מצפנת המיון. כעבור זמן מה אחרי שרון והרמיוני השתבצו בגריפינדור הקריאה המכשפה; פרופסור מקונגל "הארי רידל" הארי התקדם באיטיות לעבר המצנפת והתיישב. 
"שקט כולם" אמרה מקונגל. הארי הסתכל על מצנפת המיון וחבש אותה ומייד שמע
"בואו נראה אני רואה הרבה שאיפה להוכיח את עצמך אבל גם אומץ רב, איפה תהיה סלית'רין או גריפינדור?" "לא סליתרין, אני לא רוצה להרוג" לחש הארי כך שרק מצנפת המיון שמעה, "לא סליתרין, אתה בטוח? טוב אם כך גריפינדור!!!" צעקה מצנפת המיון.

סוף פרק 1 אהבתם? פרק 2 יישלח בקרוב. ורק בפרק שתיים זה מתחיל להיות מעניין אז כשהוא ייצא תקראו בבקשה.

		הפרק הבא