מוקדש לטדיייייייייייי
"טדי!" צעק הארי כשנכנס לחדרו של טדי, שהיה הפוך ומבולגן כהוגן. טדי עמד בקצה השני של החדר ובעט בקיר. "טדי! תפסיק מיד!" אמר הארי והתקרב אליו באיום, עיניו מצומצמות ועל פניו הבעה כועסת. "לא רוצה!" צעק טדי, לחיו רטובות. "אני אעשה מה שבא לי!" "טדי!" צעק הארי, לא מתיאש. "תעשה מה שאמרתי לך!" טדי הפסיק לבעוט בקיר והסתכל על הארי בכעס. עיניו הפכו אדומות ושערו הפך אדום בוער. "שב!" ציווה הארי, לא נרתע כמו כל האנשים, והצביע על המיטה. טדי ציית באי רצון והארי התישב לידו. "מה קרה בהוגוורטס?"שאל הארי, רגוע במידה מפתיעה. "כלום." "אין דבר כזה כלום. אתה מופיע פתאום באח כשאתה אמור להיות בכלל בהוגוורטס, אני קורא לך ואתה לא עונה לי, בורח לחדר, בועט בקיר. מה קרה לך?" טדי שתק. "טדי, אני מחכה." הוא לא ענה. "אם אתה לא תגיד לי, אני אשאל את פרופסור מקגנוגל." אמר הארי, נחוש בדעתו לדעת מה קרה. "היא ממילא לא יודעת." לחש טדי . "אז אברר בדרך אחרת. אבל אני רוצה לדעת ממך." טדי הסתכל על כל דבר בחדרו מלבד על הארי, שדרש במבטו שיספר לו. הארי נאנח. "טוב, אני הולך לשלוח ינשוף לפרופסור מקגנוגל. בינתיים תשאר בבית." הוא פסק ויצא מהחדר. טדי נשכב על המיטה והתחיל לבכות. "למה כל הדברים הרעים קוראים רק לי?!" הוא בכה אל הכרית הרטובה. לאחר כמה דקות הוא שקע בשינה... *** "טדי, טדי, טדי, טדי, טדי, טדי, טדי, טדי, טדי! טדי רמוס לופין!" טדי פקח עיניים וראה מעליו את ג'יימס, בנו הגדול של הארי, "סוף סוף! אתה ישן כמו תינוק!" "איזה ישן כמו תינוק, תינוק קם ארבע בפעמיים בלילה כדי לאכול ועוד פעמיים כדי לבכות בשביל תשומי." "חחח," צחק ג'ימס. "מה קרה בהוגוורטס? אבא ממש מודאג ממך..." טדי הזעיף פנים. "הארי אמר לך להגיד את זה?" "לא." "תעזוב אותי, ג'יימ - " אמר טדי . הדלת נפתחה והארי נכנס. פניו העידו שהוא לא רגוע ומאוד נסער.
"ג'יימס, אמרתי לך לא להפריע לטדי לישון." אמר . "הוא היה ער." שיקר ג'ימס והלך אל הדלת. הארי סגר אחריו את הדלת והתיישב על קצה המיטה של טדי. "פרופסור מקגנוגל שלחה לי ינשוף... אני יודע מה קרה." "יופי." אמר טדי באי אכפתיות. "אבל היא טוענת שזה לא מצדיק את העובדה שברחת מבית הספר." אמר הארי. טדי שתק. "טדי, תקשיב לי רגע, אני מבין שצוחקים עליך ה - " "לא רק," אמר טדי בנשיפה נרעדת והארי הביט, בו מעודד אותו בעיניו הירוקות להמשיך לשתף או לדבר בפעם הראשונה מאז חזר הביתה. "אין לי חברים וצוחקים עלי ולא מדברים איתי וקוראים לי בן של זאב - " הארי פקח את עיניו בתדהמה, פוחד וכועס בו זמנית. "איך קוראים לך?" הוא שאל, מבקש שיחזור על דבריו. "בן של זאב." אמר טדי.
|
|
|
|
|
|
|