החיים על פי הרמיוני

פרק 3
*שעה אחת עשרה*
אני והפרופסור מקגונגל הלכנו לקנות דברים לקראת השנה הראשונה שלי בהוגוורטס, ותאמת שממש התרגשתי!

לאחר שקנינו את כל הדרוש (כמעט) הלכנו לקנות שרביט, (🤩) נכנסנו לחנות קטנה שהיה בחזית שלה שלט שעליו כתוב 'אוליבנדרס- שרביטים מובחרים מאז 382 לפנה ס התרגשתי כל כך כי הדבר שהכי חיכיתי לו היה שרביט, נכנסנו לחנות ולא היה שם איש. "אממ-" התחלתי לאמר אך באותו רגע הפרופסור ‏מקגונגל צלצלה בפעמון שהיה בחנות. הוא היה נראה בדיוק כמו האיש שהיה בספר שמקונגל נתנתה לי 'חנויות קסמים לאורך כל ההיסטוריה',
אדם קשיש עם עיניים תכולות אך מטרידות.
"אחח פרופסור מקגונגל, תהיתי מתי תבואי לבקרני" הוא אמר בקול דקיק. "9 1/2 אינצ'ים אורך, עשוי עץ אשוח וליבת נימי לב של דרקון? אם אני זוכר נכון" הפרופסור מקגונגל כנראה כבר הייתה רגילה לזה אז היא רק חייכה אליו בסבלנות ואמרה "כן אדוני"
"בכל מקרה, באנו להתאים שרביט לעלמה גריינג'ר" הרגשתי שסומק עולה בלחיי, אדון אוליבנדר שאל אותי מה היא זרוע השרביט שלי ולאחר מכן מדד את יד ימין שלי, הוא מדד מכתפי עד לקצה האצבע, ואז מפרק היד עד למפרק, כתף עד לרצפה, ברך עד לבית השחי, וסביב הראש בזמן שמדד הוא סיפר לי: "לכל שרביט של אוליבנדר יש גרעין של חומר קסם רק עוצמה, העלמה גריינג'ר. אנחנו משתמשים בפרוות חד קרן, נוצות זנב של עוף חול ונימי לב של דרקונים. אין שני שרביטי אוליבנדר זהים, בדיוק כשם שאין שני סוסי חדי קרן, דרקונים או עופות חול זהים. וכמובן, אף פעם לא תגיעי לתוצאות הכי טובות עם שרביט של קוסם אחר."פתאום שמתי לב שסרט המדידה שבאופן מצחיק ומטריד שמדד את המרחק בין שתי נחירי, עשה זאת בכוחות עצמו 'קסם הרחפה' חשבתי לעצמי בינתיים אדון אוליבנדר הסתובב בין כל המדפים והוריד מהם קופסאות " זה מספיק," הוא אמר וסרט המדידה קרס בערימה על הרצפה "אם כן, העלמה גריינג'ר. נסי את זה. עץ בוק ונימי לב של דרקון. עשרים ושלושה סנטימטר. נעים וגמיש. פשוט קחי אותו ותני לו הנפה." הנפתי את השרביט אך אדון אוליבנדר לקח אותו ממני במהירות "מייפל ונוצת עוף חול. שמונה עשר סנטימטר. מצליף כמו שוט. נסי-" ניסיתי אבל גם את השרביט הזה כמעט מיד הוא חטף מידי. לא, לא- הנה, אבוני ופרוות חד קרן. עשרים ושניים סנטימטר.קפיצי.קדימה,קדימה, נסי אותו" כבר התחלתי להתייאש כי גם את השרביט הזה הוא חטף ממני!
אדון אוליבנדר כנראה שם לב להתיאשותי ואמר "הנה נסי את זה עץ גפן ונימי לב של דרקון.עשרים ושבעה סנטימטר. גמיש." ניסיתי את השרביט וסוף סוף מצאתי שרביט שהתאים (😄) הפרופסור מקגונגל שילמה לאדון אוליבנדר שבע אוניות זהב, וקד לנו קידת פרידה. כשיצאנו אמרתי לפרופסור מקגונגל שאני לא רוצה שתשלם בעבור הציוד שלי(גם בשאר החנויות היא שילמה) והיא אמרה שלא אדאג מפני שזה כסף שהורי נתנו לה והיא המירה את זה לכסף של קוסמים.

עמוסה בשקיות הגעתי הביתה, ולאחר שנפרדתי מהפרופסור מקגונגל נכנסתי לביתי וראיתי את אימי ואבי יושבים בסלון אבי עזר לי עם השקיות, ולאחר זמן קצר נכנסתי להתקלח, כשבאתי לסלון אימי שאלה אותי איך היה ושאספר לה כל מה שעשינו, סיפרתי לה והראתי לה את שרביטי בהתרגשות. "הוא יפייפה" הם אמרו בהתרגשות לאחר ארוחת צהריים הלכתי לחדרי וניסיתי להתאמן על כשפים, הצלחתי את כולם! (😊) אבל כנראה שלא שמתי לב לזמן כי אימי קראה לי לארוחת הערב, אכלנו קינוח ואני עליתי לחדרי כדי לשנן את כל ספרי (נקווה שזה יעזור לי (🥺)).

-

*האימוג'ים בסוגריים מתארחם מצבי רוח

הפרק הקודם		הפרק הבא