שיער אדום לוהט

לילי, לבושה בכותונת לילה דקיקה, ומעליה חלוק, פסעה בשקט, יחפה, במסדרונות החשוכים.

ליבה הלם בעוצמה, והיא מעט פחדה.

אך על הכל גבר הכעס, וגברה השנאה.

לג׳יימס פוטר, הפעץ הנפוח הדביל המטומטם המתנשא הזה!

היא הגיעה לחדר המדליות וסובבה את הידית, פתחה את הדלת בשקט, והתכווצה כשהדלת השמיעה חריקה.

היא נכנסה ונתקלה במישהו אשר לא ראתה אותו קודם בעלטה.

״היי, פוטר.״ אמרה בטון ארסי.

ג׳יימס חייך אליה.

״היי לילי.״ אמר לה בטון מפתה.

לילי עיקמה את אפה בגועל, והשיבה:

״פוטר, תשתוק, כל מה שאני רוצה זה להוכיח לך שאני שונאת אותך, ונגמר.״ 

היא נופפה בשיערה האדמוני בהבעת עליונות מרתיחה.

ג׳יימס רק בהה בה.

״פוטר!״ העירה אותו לילי מחלומותיו.

״טוב, אז ככה:״ חיכך ג׳יימס את ידיו בזדוניות.

״אם תעשי את החובה, אני אעשה מה שתרצי למשך חודש, ואם את לא תעשי, את תעשי מה שאני ארצה במשך חודש, אוקיי?״ שאל אותה.

לילי הרהרה לרגע.

זה היה סיכון גדול, שכן אם פוטר יציב לה חובה והיא לא תוכל לעמוד בה, אז תצטרך לעשות מה שירצה.

אבל, מצד שני, הוא לא יפגע בעצמו.

וגם היא תוכל לומר לו לעזוב אותה בשקט!

״אני מסכימה.״ אמרה.

״תטילי עליי קרושיאטוס.״ אמר ג׳יימס בסתמיות.

״מ-מה?״ גימגמה לילי, לא מאמינה למשמע אוזניה.

״תטילי עליי קרושיאטוס.״ חזר ג׳יימס בחיוך רחב.

״א-אבל זה אסור!״ אמרה לילי, מבוהלת.

״אני לא אומר לאף אחד, אבל זה המבחן אם את באמת שונאת אותי.״ חייך שוב ג׳יימס.

לילי תהתה למה לעזאזל הוא מחייך, אבל התעלמה.

״בסדר.״ אמרה בטון קר, שלא חשף את מה שהתחולל אצלה בפנים, ושלפה את שרביטה.

ג׳יימס נעמד, לא מנסה להתגונן.

לילי כיוונה את שרביטה אליו, ונשמה עמוק.

״ק-קרושיאטוס.״ פלטה, בקול חלוש וקטן.

כלום לא קרה.

״קרושיאטוס.״ אמרה שוב לילי, באותו הטון המפוחד.

שוב לא קרה דבר.

״אני לא יכולה!״ התנשפה לילי בתסכול, אף על פי שהקלה התערבבה בקולה.

״את לא רוצה.״ דייק ג׳יימס, בחיוך רחב.

״אוקיי, אז אני לא רוצה.״ אמרה לילי בנימה כועסת.

״אז את צריכה לעשות את כל מה שאומר לך.״ חייך ג׳יימס בניצחון.

לילי כבר חשבה שאולי היה עדיף להטיל עליו את הקללה.

״כן, אבל ממחר, אוקיי?״ אמרה לילי בעייפות, לא נותנת לג׳יימס זמן למחות.

לאחר רבע שעה נכנסה נערה צעירה ואדמונית, אל מיטתה החמימה והנוחה שבמגדל גריפינדור, ועצמה את עיני האיזמרגד שלה.

הפרק הקודם