גם אני רוצה

*אזהרה חמורה: אתם צופים כעת בפרק הכי מאכזב בתולדות הפורטל, על אחריותכם בלבד.

יופי.

היא הלכה.

לילי הלכה.

עכשיו הבית נקי מפריקיות.

נהדר.

מושלם.

אבל ברור ששום דבר לא יכול להיות מושלם בשביל פטוניה אוואנס.

אז מה הבעיה, אתה אומר.

הבעיה היא שההורים שלי חזרו לעבוד! ואני בבית ספר!

אז הם עדיין לא מתייחסים אליי יותר מן הדרוש.

לא כמו שהם התייחסו אלייה, בכל אופן.

אני אף פעם לא יהיה כמו לילי.

לא, אני צריכה להיתקע בתור פטוניה.

ואני יודעת שכולם מעדיפים אותה על פני.

לא צריך להסתכל בשביל לדעת את זה.

היא היתה החברה הכי טובה שלי.

למעשה, גם היחידה.

אבל אני פוצצתי הכל.

כי אני קנאית.

קנאית, קנאית, קנאית.

כי אני לא יודעת לפרגן.

אני אחות רעה.

רעה מאוד.

היא בטח כועסת עליי נורא עכשיו, לילי.

אני לא מאמינה מה עשיתי.

איזה נזק גרמתי.

הכל בגלל רגע אחד של קנאה.

קנאה עיוורת.

חסרת כל הסבר.

חסרת גבולות.

הפרק הקודם		הפרק הבא