ביפלי

האיש עם הברדס נע במקומו.

״מה אמרת?״ הקול שלו היה חורקני, צרוד.

״אמרתי שאני פשוט חייב להצטרף אליהם.״

״כן...״ מלמל האיש בברדס. ״אבל... הם לא סומכים עליך.״

ברי הנהן.

״ומדוע הם לא סומכים עליך?״

״כי… כי…״ גמגם האדון. ״הם…״

״עברת את מבחני הקבלה שלהם, נכון?״ שאל האיש בברדס.

ראשו של ברי נע, כאילו הוא מנסה להנהן.

״אז כנראה אתה לא מתאים״ ענה האיש המסתורי. ״אז ביי, שלום ולהתראות, כושל!״

״לא!״ צעק ברי, ״ הם לא סומכים עלי…״

״כי?״ שידל אותו האיש.

״הם מפחדים שהבת שלי מהפלפאף, או הגמדון בית הרע שלי יספרו לכולם!״

״אה!״ צעק המסתורי, ״למה לא אמרת?!״

״יש פיתרון?״ שאל האדון.

״פשוט תטפל בהם בעצמך, רכרוכי!״ קרא האיש.

ברי נשך את שפתו, ואז הנהן.

״יש לי שלשלאות נוגדות קסם שיתאימו בהחלט!״ השיב.

״מעולה״ ענה האיש בברדס.

ביפלי הרגיש את גופה של הלן מתקשח על ידו. הוא כמעט נפל, עיניו ממוקדות באימה בפנים המרוצות של ברי שהתנשאו בקרבתם.

״אני אקשור את הילדה למיטתה למשך חייה.״ אמר ברי. ״היא כבר לא תחזור להפלפאף הזה שלה.״

״והגמדון?״ שאל האיש בברדס.

ברי זקף את ראשו אל מול האיש.

״אני אהרוג אותו.״ הוא אמר.

הפרק הקודם		הפרק הבא