חזרה לעבר

פרסי, אנבת וקלר עמדו ליד עץ האורן של תאליה, "מוכנה?" שאל פרסי, "כן!" ענתה קלר; הוא שאל אותה עם היא מוכנה כבר חמש פעמים לפחות, הוא הנהנן והשלושה חצו את הגבול.

"וואו" אמרה קלר, ברגע שהיא עברה את הגבול נגלה לעיינה נוף מדהים; הנוף היה משובץ בניינים שנראו מעוצבים בארכיטקטורה יוונית עתיקה- מבנה עמודים על גג פתוח, אמפיתאטרון, זירה עגולה - אלא שכולם נראו חדשים לחלוטין ועמודי השיש הלבנים בהקו בשמש. במגרש חול סמוך שיחקו כדורעף שניים עשר נערים וסאטירים בגיל תיכון. סירות קאנו החליקו על אגם קטן. כמה ילדים התאמנו בקליעה בחץ וקשת. אחרים רכבו על סוסים לאורך שביל ביער, ולכמה מהסוסים היו כנפיים.* 

"אני אלך למצוא את החבר'ה" אמר פרסי ורץ את כול הירידה מהגבעה במהירות, "אנחנו נלך לאט ובשקט" אמרה אנבת "לא כמו אבא שלך", קלר ציחקקה.

שאנבת וביאנקה הגיעו למטה חיכתה להם כול החבורה; פייפר, ליאו, קליפסו, פרנק והייזל. 

"מה אתם עושים פה?" שאלה אנבת את פרנק והייזל,

"באנו לבקר" ענתה הייזל,

"תגיד ליאו אתה יכול.." אמרה אנבת' והסתכלה על קלר, ליאו הבין את הרמז.

"היי קלר! רוצה לצאת לסיור?" שאל ליאו,

קלר הסתכלה על אמה שרק חייכה וקרצה לה, "אוקיי", 

"קדימה" אמר ליאו ושניהם הלכו לבניין המרכזי.

הייזל גיחכה, "אז איפה קלר הולכת ללמוד?" שאלה הייזל "אמרתם שהיא עוברת בית ספר, לא?"

"מה רע ברומא החדשה?" שאל פרנק בהתנגדות.

"היא תבוא למחנה החצויים?" הוסיפה פייפר, אנבת' שמה לב שעדיין השתקף עצב מעיניה.

"האמת.." פתח פרסי, 

"קלר הולכת ללמוד בפנימייה" השלימה אנבת'.

פייפר, הייזל, פרנק וקליפסו החליפו מבטים, "מה?"

הפרק הקודם		הפרק הבא