הדור הבא

הים נצץ באור השמש הזורחת, והחול הלבן בהק.

סרטנים קטנים הילכו לאורך קו החוף, וסרטן אחד עבר ליד משהו.

מישהו.

מישהו גבוה ואדום.

הסרטן מיהר לברוח בבהלה, וביל צחק.

״פלר, בואי נעיר את הבנות, וויקטואר בשנה האחרונה שלה, והיא המדריכה הראשית של רייבנקלו, היא לא יכולה לפספס את הרכבת.״ אמר ביל.

״אתה צודק ב׳אחלט.״ אמרה פלר עם מבטאה הצרפתי שלא הצליחה להיפטר ממנו למרות כל השנים.

״אני אעיר את הילדים.״ אמר ביל.

פלר חייכה ונשקה לו על לחיו.

״אתה כזה מ׳קסים.״ אמרה, והוא חייך אליה.

הוא נכנס חזרה לביתם, ׳בקתת הצדפים׳, ודפק על הדלת של וויקטואר בתו בת השבע עשרה.

״וויק?״ שאל, כשנכנס אל החדר.

וויקטואר ישנה, ראשה מונח על הכר ושיערותיה הבלונדיניות-כסופות התפזרו סביב ראשה, ועם עורה הבהיר ליד המצעים הצחורים היא נראתה כמו מלאך.

״וויק?״ שאל בעדינות ביל. הוא לא האמין כמה גדלה. היא דמתה מאוד לאימה.

וויקטואר פקחה את עיניה הכחולות הגדולות.

״אבא, א׳יי, סליחה שאני עדיין ישנה, א׳לכתי לישון מאוחר אתמול.״ אמרה, וביל הבחין בחיוך בערימת ספרי לימוד על הכרית לידה.

הו, כן, בתו הייתה רייבנקלו בכל מובן המילה.

״טוב, תתלבשי ונצא.״ אמר ביל ונישק את מצחה של בתו הבכורה.

הוא הרהר במבטאה של וויקטואר.

היא ירשה את מבטאה של פלר, מפני שהייתה מאוד מחוברת לאימה, וסיגלה לעצמה את גינוניה ואת דיבורה.

הוא התנער מהרהוריו כשהגיע לחדרה של דומיניק, בתו האמצעית בת הארבע עשרה.

״ניק, קומי.״ לחש לה, כשראה אותה זעה על הכר.

״לאאאאא, תן לי עוד שתי דקות...״ מילמלה.

בתנועה אחת משך ביל את הווילון, ואור השמש בהק אל תוך החדר במלוא העוצמה.

״אבא!״ התלוננה דומיניק.

״ניק, את צריכה לקום.״ אמר ביל.

דומיניק נעצה באביה את עיניה החומות הכהות ובתנועה אופיינית הפנתה את גבה אליו בזעף.

״ניקי, יש הוגוורטס.״ אמר ביל בשידול.

״לפתע דומיניק זינקה מהמיטה.

״שכחתי!״ אמרה, וניגשה לסרק את שיערה הארוך והגלי, שהיא בצבע של אש, או זהב, מעין הכלאה בין ג׳ינג׳י ובלונדיני.

ביל חייך בסיפוק ויצא מהחדר, ניגש לחדר של בנו הקטן בן האחת עשרה, לואיס.

״לואיס?״ שאל, כשראה את בנו הקטן יושב ליד החלון, השמש מטילה גוונים של ארד בשיערו האדום.

״אבא?״ שאל לואיס, והפנה אל ביל את עיניו החומות הבהירות.

״כן? אתה מוכן להסביר לי לאן לעזאזל נעלם לואיס וויזלי, הילד הכי ישנוני בהיסטוריה?״ שאל ביל.

לואיס חייך.

״הוגוורטס. אני לא רוצה להיות בסלית׳רין, כמו אלבוס, הבן של ג׳יני והארי...״ אמר לואיס בדאגה.

״היי, היי! דבר ראשון, ילדון, לא משנה לנו באיזה בית תהיה. שתיים, אתה גריפינדורי משכמך ומעלה.״ חייך ביל, נזכר בדיוק במה שאביו ארתור אמר לו.

לואיס חייך וחיבק את אביו.

״קדימה, תתלבש ונצא.״ אמר ביל בחיוך ויצא מהחדר בהרגשה טובה.

כעבור כמה רגעים הגיעה דומיניק, לבושה במכנסיים שחורים וחולצה זהובה עם הדפס של אריה, שיערה אסוף לצמה.

עוד שנייה עברה ואז מיהר גם לואיס לבוש בטרנינג כחול וחולצה ירוקה.

הם חיכו ובינתיים זללו קורנפלקס עם חלב.

כעבור רגע הגיעה וויקטואר לבושה בשמלה לבנה.

היא וויתרה על הקורנפלקס, והמשפחה נעמדה באח.

״קינגס קרוס!״ צעק ביל.

הפרק הקודם		הפרק הבא