המחלקה הקסומה

**אזהרת טריגר** הכתוב יכול להיות רגיש לחלק מהקוראים 

המקום היה מוגלגי למדי , לדעת דראקו .

הוא ישב על כורסת עור בחדר קטן עד מאוד , מאחוריו היה ארון עץ נעול עם שלט "תרופות"

על יד הארון ניצב ארון נוסף "חפצים אישיים" , דראקו הניח ששם נמצא השרביט שלו שנלקח ממנו בחוצפה רבה והסיגריות שלו , כן , סיגריות . אף אחד בהוגוורטס לא ידע שהוא מעשן , ולא רק סיגריות ...

רק בלייז ידע , שכן איתו הוא עישן .

מולו הייתה עגלה מוזרה , כמו זו שהייתה אצל מדאם פומפרי , דראקו הניח ששם נמצאים שיקויים משונים , ומגירות שבכל מגירה כתוב איזה כלי רפואי נורא נמצא שם.

כל העניין היה מוזר למדי לדראקו , אבל דראקו אינו טיפש , לדעתו .
הוא עד מהרה הבין שהקסם חלש ומוגבל בבניין המרוחק והמשונה הזה , שזו הסיבה שהוא מרוחק כל כך משאר מתחם המרפאה .
דבר שמסביר מדוע דראקו הרגיש כה מוזר כשנכנס אל תחום המבנה המוקף חומה ישנה .

כאילו לקחו חלק ממנו , כלומר , לקחו לו את הקסם שלו (אבל לא את הקסם האישי 😉 )

לצידו הימני של דראקו עמד כיור בנאלי ושיש בנאלי , בצד אחד היו משחות , פלסטרים , עזרה ראשונה וכו'

ובצידו השני עמדה לה ערמה של משחקי קופסא ,  וכל מני חפצי מתכת .

דראקו המשיך לבחון את החדר וראה שבפינתו השמאלית של החדר ניצב שולחן ועליו קלפי כתיבה , נוצות וקסתות דיו , זה הזכיר לדראקו את הוגוורטס , דראקו התגעגע להוגוורטס 

אך העדיף להסתיר זאת .

"אז ! אני מרטין , אני אח סיעודי פה במחלקה , אני פה בשביל לעזור לך להתרגל ולהבין ואם יש לך שאלות , אני יסביר לך את החוקים ונעשה לנו הכרות קצרה "

אמר אדם גבוה בחולצה לבנה פתוחה ומתחתיה חולצה ארוכה כחולה , הוא לבש ג'ינס משופשף למדי ועל אגנו נח צרור מפתחות מעוטר קישוטים קטנים ומוזרים .

הוא התיישב על כיסא גלגלים מול דראקו , הוא הריח כמו סיגריות , סיגריות TIME ליתר דיוק .

דראקו , הסתכל עליו במבט תמהוני ועייף כזה שאומר : מי אתה? מה אתה רוצה? ואפשר ללכת ?

"אז! בוא נתחיל באיך קוראים לך " אמר מרטין , קולו היה עמוק וצרוד במקצת , הוא ישב כרגליו מפוסקות במקצת וידיו נחו על ברכיו שלובות אחת בשניה .

"דראקו " ענה דראקו בקול שקט

"דראקו ...?" ניסה מרטין לדרבן את דראקו לדבר יותר .

"מאלפוי , דראקו מאלפוי "

"אהההה , אני מכיר מאלפוי , אתם טהורי דם לא ? משפחה מיוחסת ביותר " אמר מרטין בחיוך , דראקו לא החזיר את המחווה , הוא פשוט המשיך להסתכל מטה .

"אז דראקו , אני עכשיו אקח אותך לחדר בו היית קודם , חדר בידוד " מרטין עצר בשביל לראות את תגובתו של דראקו .

דראקו הרים את מבטו אל מרטין , מבטו אדיש אך ניתן לראות את הפחד בעיניו , הוא לא אהב להיות בחדר ההוא .

"אני צריך לעשות בדיקה גופנית , לא חודרנית או משהו בסגנון הזה " המשיך מרטין בטון מגחך , מנסה לגרום לדראקו להרגע .

הוא קם מהכיסא והוביל את דראקו אל עבר החדר .

ברגע שמרטין סגר אל הדלת , דראקו נבהל , אך ניסה בכל יכולתו להסתיר זאת .

הוא לא אהב את הרעיון , זה הזכיר לו דברים שלא רצה לזכור .

 "טוב , אז אני צריך שתישאר רק בתחתונים" אמר מרטין בקלות .

דראקו פנה פנייה חדה אל כיוון מרטין , מסתכל עליו בבעתה .

"לא" הוא אמר בחדות , נחוש בדעתו .

"דראקו , זה חלק מתהליך הקליטה , אני לא אגע בך , אני רק צריך לראות צלקות " ענה לו מרטין , קולט שדראקו מתנהג כמו חתול סומר , קפוא במקומו .

"לא , תקרא לאישה " אמר דראקו במהירות מבלי לחשוב , אך מרטין הבין את דראקו מבלי לשאול שאלות נוספות .
"חכה לי כאן " הוא אמר בקצרה ויצא מהחדר סוגר את הדלת שדראקו לא יצא .

ת"ב??

הפרק הקודם		הפרק הבא