כעבור שלושים שנה

כל הזכויות שמורות לג'יי. קיי. רולינג.

נ"מ דראקו

זה היה בשעת לילה מאוחרת דראקו כבר היה במיטה מותש מכל היום שעבר עליו... ופיתום הוא הרגיש את זה השריבה ביד שלו. הוא זינק מהמיטה יצא מהבית והיתעתק אל מקומו של גויל.

גויל היה מאושר עד מאוד. הוא לחש לדראקו "הוא כאן בפנים"

גם דראקו היה מאושר ונראה כאילו בכלל לא הקשיב לגויל, היה על פניו הבאה מרושעת.

הוא היתקדם לעבר הבנין שבתוכו היה נוויל הוא נכנס בדלת וצעק "שתק" אבל לא היה אף אחד בפנים הוא התחיל לעשות חיפושים אבל לא ראה כלום

הוא חזר למקום בו חיכה לו גויל.

גויל היה פרצוף מאושר עד השמים אבל תוך שנייה החיוך נמחק

"מה נראה לך שאתה עובד עליי ככה?" צעק עליו דראקו "הוא בכלל לא שם"

נ"מ הארי

"נוויל מה אתה עושה כאן?" שאל הארי את נוויל

"הוא כמעט תפס אותי" השיב לו נוויל "מזל שהבאת לי את גלימת ההעלמות. שמעתי את ה"קראק" של העיתעתקות ישר כיסיתי את עצמי בגלימה ניצמדתי לקיר הסמוך לדלת הוא צעק "שתק" אבל זה לא פגע היתגנבתי ויצאתי לבחוץ לקחתי את טדי ובאתי לכאן. טדי מחכה לך בחוץ"

"ואוו איזה מזל" השיב הארי.

"כן..."

"זה מאוד מסוכן שטדי איתך נוויל" אמר הארי "נראה לי שהוא יהיה איתי עד שדראקו אירגע קצת"

"טוב" ענה נוויל "זה הגיוני. אני יקרא לו..."

אחרי כמה רגעים נוויל וטדי נכנסו לבפנים.

"טוב..." התחיל הארי "אני חושב שדבר ריאשון נודיע לכולם מה קרה. נוויל תודיע לכולם בסדר"

"כן הארי" השיב נוויל

"תודה. עכשיו... טדי תקשיב אני לא רוצה שתישאר עם נוויל כי קצת מסוכן שם ליד נוויל. אתה יודע אוכלי המוות, דראקו. אז אני לא רוצה שתישאר עם נוויל. אני יארגן לך מיטה בבית גריפינדור. בסדר?"

"כן, אין לי בעיה"

"יופי. נוויל נודעת להם?"

"כן" ענה נוויל.

נ"מ דראקו

"אני לא מאמין שהוא הצליח לברוח לי" חשב לעצמו דראקו ונרדם...

אני אשמח אם תגיבו זה מאוד יעזור לי וכך גם אכתוב את הפרק הבא

הפרק הקודם		הפרק הבא