המכשפה האלפית

אלי התיישבה על אחת הכורסאות. ״איזה סיפור?״ היא דרשה לדעת. ״שנתחיל ישר באת-אלפית-שהגיעה-לערים-האסורות?״ 

נשמע קול באוויר. 

לא נראה שמישהו אמר את זה, כיאלו האוויר עצמו דיבר.

 אבל זה לא היה הגיוני. ״אלפית?״ שאלה אלי.

״את שמעת אותי?״ שאל פיץ. ״איך?״ ״אני לא יודעת״, אמרה אלי. ״זה כיאלו זה האוויר דיבר. אף אחד מכם לא הוציא שום קול. 

זה נורמלי?״ השתררה שתיקה. ״מה ששמעת״, אמרה סופי בזהירות, ״היה שידור מחשבות. שמעת מחשבות קודם לכן?״

״לא, אבל כן עשיתי דברים מוזרים״ אמרה אלי. ״איזה דברים?״ שאלה ביאנה. אלי היססה, לא בטוחה עם לשתף אותם. ״אני הצלחתי להרים נוצה בלי שרביט ו-״ 

היא התחילה להגיד לבסוף, אבל הפסיקה שהבינה שהילדים האלה, מי שלא יהיו, לא קוסמים ומכשפות. הם לא ידעו מה זה שרביט.

 ״שרביט?״ שאל דקס בבלבול. 

״את לא בסביבה של בני אדם״ הבינה ביאנה. ״למרות שאת בערים האסורות״ הוסיף קיף. ״הערים האסורות?״ שאלה אלי.

 ״מה זה אומר?״ ״הערים של בני האדם״ אמרה סופי.

 ״אבל אם את לא בסביבה של בני אדם או של אלפים, בסביבת איזה מין את?״ 

אלי נשמה נשימה עמוקה. ״קוסמים״ היא אמרה. ״ומכשפות״. 

היה ברור שהנערים לא הבינו, אבל סופי רק שאלה ״איזה עוד דברים מוזרים עשית?״

 ״אני ריחפתי בלי מטאטא-״ היא התחילה, אבל נקטעה על ידי קיף ״מטאטא? בטח למה לא? ברור שלכל המכשפות יש מטאטא״. 

אלי הבינה שהנערים בפרוש לא מאמינים לה. ״אתם רוצים שאני אאמין לכם שאני, ואתם, אלפים. 

למה אתם לא מאמינים לי שאני מכשפה?״ החבורה החליפה מבטים.

 ״עכשיו אני מבין איך סופי הרגישה שסיפרתי לה לראשונה שהיא אלפית״ מלמל פיץ. ״אתם יודעים מה?״ אמרה אלי.

 ״תספרו לי את הסיפור שרציתם  לספר לי, ואז אני אספר לכם הכל על קוסמים ומכשפות״.

״אז אנחנו צריכים לדעת איזה עוד דברים שלא נראים לך בשגרה עשית״ אמרה סופי.

 ״הדבר האחרון המוזר, זה שאיכשהו , הצלחתי לשלוט ברוח ככה שתדחוף איזה ילד שהציק לי״. 

אלי עצמה את עיניה, מחכה להערה של סופי או של אחת האחרים שהיא הוזה, אבל זה לא קרה. ״את משיבת רוח?״ שאלה ביאנה. ״מגניב!״

״משיבת רוח?״ שאלה אלי בבלבול.

״את יכולה לשלוט ברוח ולתמרן אותה לרצונך״ הסביר דקס. ״אבל את גם טלפתית, אחרת לא היית שומעת אותי״ מלמל פיץ.

״בוא׳נה, יכול להיות שהיא יותר חזקה מפוסטר!״ אמר קיף.

״מי זאת פוסטר?״ שאלה אלי. ״אני״ אמרה סופי. ״ככה קיף קורא לי. שם המשפחה שלי הוא פוסטר״. ״עדיין יש לי עוד מלא שאלות״ אמרה אלי.

״אז אולי כדי שנתחיל כבר״ אמרה סופי.

״אלי, את לא סתם קוסמת או איך שלא קראת לזה-״ ״מכשפה״ קטעה אלי. ״בסדר, אז מכשפה. את אלפית, אלי. הגעת מהערים האבודות.״ השלימה סופי.

אלי פתחה את פיה כדי לקרוא להם משוגעים אבל- זה הסביר הרבה. זה הסביר את כל הדברים המוזרים שעשתה. זה הסביר למה היא אף פעם לא הרגישה שייכת.

כי זה לא היה העולם שלה. גם עם זה נשמע מוזר, היה למילה הזאת- אלפית, צליל נכון. ״נגיד שאני מאמינה לכם״, פתחה אלי, ״איך אתם יודעים שזאת דווקא אני?

איך ידעתם איפה אני? ואיך ידעתם שיש אלפית שלא בערים האבודות?״

״אנחנו יודעים שזו דווקא את, בגלל שבהתחלה היו לנו רק חשדות,

אבל אחרי שגילנו שעשית ריחוף וטלקינזיס והשבת רוח, אנחנו בטוחים שזו את.

בקשר לשאלה השניה, הברבור השחור אמרו לנו שאת כאן. ושאלה השלישית: גם הברבור השחור אמר לנו.״ סיימה סופי.

״אבל מי אלה הברבור השחור?״ שאלה אלי. ״את תגלי שתגיעי ערים האבודות״ אמרה סופי.

״מי אמר שאני באה איתכם? יש לי פה הורים ומשפחה״ אמרה אלי.

״בקשר לזה-״ סופי החליפה מבטים עם חבריה- ״נצטרך למחוק להורים שלך את הזיכרון״.

הפרק הקודם		הפרק הבא