חייה של לילה- ילדת הרוח

וויתור זכויות ובלה בלה

בבקשה תגובות!!

לילה נכסה לאולם הגדול,

קולות פיטפוטים וצחקוקים רחשו באולם,

היא הלכה לעבר שולחן הפלפאף והתיישבה בקצהו, תוך שמלותיה של מיי מהדהדות בראשה:

"זכרי את הרוח, היא תוביל אותך לשם" --"זכרי את הרוח, היא תוביל אותך לשם"

טפיחה קלה על כתיפה עוררה אותה מהערפל ששקעה בו,  בחור גבוה ושחום עור -טד לופין חשבה לעצמה,

"קרה משהו?" שאל "תם מחפש אותך בכל האולם, ותאמיני לי את הצעקות האלה אי אפשר לפספס"

באמת כשתם צורח זה נגמר בזה שכל האוזניים צונחות מרוב רעש.

"את נורמלית?" צווח תם הוא ראה את פניה המבוהלות של לילה, והנמיך את קולו.

טון דיבורו נעשה רך יותר כשאמר "פשוט לא ענית לקריאות שלי, ליאן עומד להתמיין"

ליאן היה אחיו הקטן של תם.

שערו האדמדם של ליאן התנופף כלפי מעלה כשמצנפת המיון הונחה על ראשו 0.5 דקה ישבו תם ולילה מתוחים,

ואז המצנפת צעקה "רייבנקלו"

תם גיחך "רייבנקלו? הילד הטיפש הזה? טוב לא טיפש אבל.."

לילה חיבקה את כתיפו ולחשה "רצית שהוא יהיה איתך נכון? עלי לא תצליח לעבוד,אני מכירה אותך טוב מדי"

"מכירה אותי יותר מעצמי.." השיב תם כשצל של חיוך עלה על פניו, הוא היה רק צל אבל לילה הצליחה לזהות אותו.

פרופסור מקונגל כיחכחה בגרונה וכולם הסבו את פניהם אליה "יש משהו שאני צריכה לספר לכם לא רציתי, אבל.."

המשך יבוא.. ותגובות! אני לא אעלה יותר אם אין תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא