"ה-אר-י פו-ט-ר?" אמר העכביש המצמרר

אני רוצה להמשיך לכתוב את זה, אבל אין תגובות וזה לא נותן מוטבציה בכלל.

(סליחה אין לי מצב רוח, וסליחה אם הפרק לא הכי טוב שביקום)

ריל.

                    ***

מדבר עמי, סליחה שאני כזה מוזר ושנים לא כתבתי (תאורטית) אווו פעם ראשונה שאני 

כתבתי את המילה תאורטית! אני מת!

נחזור לענייננו,

"זה לא נורא," אמרה מירטל וליטפה את גבה של ויה בנחמה.

(אחות לי, את רוח רפאים, לא מרגישים אותך!)

"אוי לא." רטן הבן-הזה-שאין-לי-מושג-איך-קוראים-לו.

משהו עם ט" בסופו של דבר.

טוראי, כן ככה קוראים לו!

(אוי, אני מרגישה מטומטמת..)

ברגע שטרואי התיישב לצידה של ויה בישיבה מזרחית,

הבנתי שהוא לא מעודד אז היישבתי לצידה של ויה מהצד השני.

"המפףף"רטנה מירטל המייללת והתעופפה לתא בשירותים ומילמלה משהו על "תמיד בנים,

למרות שזה שירותים של בנות!".

ויה מחתאה את דמעותיה ומשכה באפה.

"סליחה," אמר טוראי וליטף את כתפה של ויה (באמת) שרק הינהנה.

"אבל אם תחזרי תוכלי לדעת למה נבחרת לכל הבתים" אמרתי מעודד.

היא לא ענתה לי, היא קמה וניערה את גלימתה ואיתה טוראי.

                 ***

שחזרנו התחיל האוכל, ולקחנו את ויה לפרופסור מקוגנגל.

והיתישבנו לאכול.

אכלתי קצת מזה וקצת מזה, הרגשתי נורא לגבי ויה וכנראה שכמעט כל הפלפאפים 

מרגישים כמוני.

נאנחתי והבטתי באוכל שהפך להיות קינוחים והבטתי לעבר דמבלדור, פרופסור דמבלדור.

קמט עמוק היה בין גבותיו כאילו הוא מוטרד מדבר מה.

שקט. אף אחד לא אכל מהקינוחים.

דמבלדור הרים יד התרוממם,  המקרה של ויה לא קרה בטעות," רחש בין תלמידי הוגוורטס.

"ברגע שגודריק גריפנדור עשה את המצנפת, רוונה עשתה משהו שונה בה, היא אמרה שכעבור 30 שנה ,

יהיה ילד או ילדה שיבחר לכל הבתים, והוא, כמו שהבנתם יהיה בכל הבתים." חיוך קל חלף בפניו אבל הקמט לא

ירד.

"יתכן שתלמידים רבים תוהים היכן נמקם אותה, או האם יקרה משהו מיוחד. מכול בית ניקח נציג, נציג

שילמד אותה דברים על ביתו." מה? אתה רציני אחשלי?!

זהו? זה די משעמם, זה לא כזה רע..

"יש פרט חשוב בנושא.."

אמר דמבלדור.

"שהוא..."

הפרק הקודם