4 קונדאסים.

מוקדש לך אביטל גריינג'ר 

ושמישהו יגיב.

לקחתי חתיכת צמר גפן וטבלתי אותו קלות בחומר

ההרדמה, והתקרבתי למיטה של רמוס בנחישות ובצורה

של 'אני יודעת מה אני עושה, אל תתקרבו.'

"מצטערת,רמוס" אמרתי ושמתי את החתיכת צמר גפן

על אפו. הוא נאבק כמה שניות, ואז הפסיק.

הורדתי את הצמר גפן מאפו ושלפתי את שרבטי, חזרתי 

לשידה לקחת קצת חומר חיטוי.

סיריוס נע במהירות ולקח את החומרי החיטוי מהשידה, הוא ציקצק

בלשונו וזרק את החומרים לג'יימס.

"תגידי לנו מה את עושה, וניתן לך אותם," אמר סיריוס ושילב

ידיים, הסתובבתי והבטתי בג'יימס שהינהן בחיוב.

שיחררתי את ידיי מהשילוב ידיים ונאנחתי, מסתבר שאני

יצטרך לספר להם.

"טוב, אנ.. אני נלחמת," אמרתי ושתיהם הרימו גבות,

וסיריוס התיישב לצידו של ג'יימס כנראה כדי להוכיח שזה לא

סיבה מספיק טובה.

"אני, לעומתכם."  אמרתי והחזרתי את השרביט לכיס, נמנעת 

מקשר עין.

"אני לא עומדת להיות קוסמת שיהיה גדולה, וגם לא עכשיו,

אני לומדת להילחם, אני לומדת דברים של מוגלגים, עושה דברים 

של מוגלגים.

ודמבלדור לצידי, הוא לימד אותי כישוף להעלמת

פצעים." עצרתי לרגע והבטתי בהם, מחכה לתגובה.

לרגע שלושתם שתקו ואז ג'יימס גיחך גיחוך קטן ותוך שנייה

שלושתם נקרעו מצחוק בזמן שאני עומדת שם עם פרצוץ חמוץ וכעס

על זה שהם לא מאמינים לי.

סיריוס הפסיק לצחוק והרים יד לעצירה, "את באמת מצפה מאיתנו

להאמין  שאת, הבחורה שכול הזמן שותקת וגרועה בטירוף

בלחימה בחזרה, או במילים אחו-"הוא לא זכה להשלים את המשפט כי

תוך שנייה הוא היא צמוד לקיר שהיד שלי על גרונו.

"באמת האמנת למשחק שלי," שאלתי ושיחררתי אותו, הוצאתי בחזרה

את השרביט שלי וכיוונתי אותו עליו.

"לא מאמין?" שאלתי והבטתי בחזרה בג'יימס ופיטר, "תן לי להוכיח"

הוא מישש קצת את גרונו, והינהן אליי.

ג'יימס זרק אליי בקבוקון קטן של חומר חיטוי ותפסתי אותו רגע לפני 

שפגע בפניי.פתחתי את הפקק בזהירות וטבלתי את קצה השרביט

שלי בחומר השקוף. נעמדתי מעל רמוס ומילמלתי את אותו לחש

מפורסם שדמבלדור לימד אותי.

"אלקרטו רומניור" טיפות זהובות יצאו והתעופפו אל השריטות 

והפצעים שלו.

המקומות שבהם הטיפות נחתו התחילו לזהור ואני חייכתי חיוך קטן.

"בוצע" אמרתי.

הפרק הקודם		הפרק הבא