הלוויה של פרד

*יומני היקר, 

היה לי הלילה חלום מוזר, חלמתי שאני ופרד ממוינים לבתים שונים, חלמתי שפרד בגריפינדור, ואני ב...בסלית'רין, חלמתי שאנחנו..... אויבים.

זה לא נראה לי כל כך הגיוני, אבל משום מה אני מרגיש שיש לזה משמעות.

אני מפחד, מה יקרה אם... אם ניפרד? איך אני אחיה בלי פרד?*

'לחלום הזה באמת הייתה משמעות' חשב לעצמו ג'ורג' בעודו קורא את היומן שלו מלפני שנתיים. דמעות החלו לזלוג על עיניו, הוא כל כך התגעגע לימים שעברו עליו ועל פרד בהוגוורטס, הוא כל כך התגעגע לפרד.

'למה זה לא יכל להימשך לנצח? הימים שבהם פרד ואני היינו ביחד כל הזמן, הימים שבהם עשינו מתיחות לכל התלמידים.

היה אמצע הלילה,  כוכבים אחדים התפרסו על כיפת השמיים השחורה משחור.

ג'ורג' כיבה את האור והניח את היומן שלו בצד.

הוא שקע בשינה עמוקה...

*הוא ניצב בתוך החנות שלו ושל פרד, בעצם, שלו.

חנות ה''הוקוס מוקוס'' של האחים וויזלי, החנות שהוא ופרד פתחו לאחר שעזבו את בית הספר.

הוא זיהה מייד את המחזה מול עיניו, זה היה היום הראשון שבו הארי ומשפחתו ביקרו שם.

הוא זכר את היום הזה היטב, איזה יום נפלא זה היה!

הוא צפה בו בגעגוע, הסתכל על ערימות החטיפים למבריזים (שוקולדימום, ממתקיא, טופעילוף וחומיות חום) שהוא וג'ורג' המציאו, בשרביטי התעלול (שרביטים מזויפים שהופכים לכל מיני דברים או חובטים בנמתח) בעטי הנוצה מהסוגים השונים (מחדשי דיו, בודקי איות ומתחכמים) באיש התלוי הרב פעמי ובעוד שלל מוצרים.

הוא ראה אותו, את פרד ואת הארי הולכים לחדר האחורי, את ג'יני שמסתכלת על המיני צמרורים.

הוא מצמץ בעיניו, ופתאום, עמד באולם הגדול, ביצה גדולה עמדה באמצעו, הוא ופרד בדיוק עזבו את הוגוורטס.

הוא מצמץ בעיניו שוב ומצא את עצמו עומד לידו, ליד פרד וליד הארי, פרד החזיק את מפת הקונדסאים ואמר: "תם ונשלם הקונדס"*

הוא התעורר, הוא התיישב במיטתו והתחיל לבכות, הו, כמה שהתגעגע לימים האלה...

הפרק הקודם		הפרק הבא