האחים פוטר

-תשמרו על עצמכם!! 3>-

הארי ירד מהמדרגות עם הגלימה, והמזוודה שלו. ״אתה רוצה פנקייק?״ לאנה שאלה.

״ברור!״ הוא ענה בחיוך.

״אין ממש מה לעשות כי דאדלי לקח את הכל..״ היא אמרה לו בשקט והצביעה על דאדלי

בולס את הפנקייקים על הספה.

״אין לו גבולות..״ הארי לחש לה. לאנה ציחקקה.

״אני אביא את המזוודה שלי,״ היא אמרה לו ועלתה במדרגות. כשהיא עלתה במדרגות, היא חשבה על שיימוס ועליה.

כן.. החבר הכי טוב שלה והיא, שתמיד היה ביניהם את הניצוץ הזה. היא ממש קיוותה שהשנה זה יהפוך למשהו

גדול יותר. היא לקחה את המזוודה וירדה במדרגות. ״בוא נצא לכיוון התחנה..״ היא אמרה להארי, וסידרה את שיערה.

״אולי נספיק לפגוש שם את שיימוס..״ היא אמרה והסומק עלה על לחייה. ״אוּוּוּ !!״ הארי הקניט אותה בצחוק היא דחפה את הכתף שלו.

״את שיימוס, אהוב ליבך-״

״סתום! אוך.. בוא נצא.״ 

הם אפילו לא אמרו להתראות לדארסלים. לא הגיע להם את זה.

הם פשוט הלכו לכיוון הרכבת עם החששות, הרגשות, והלחצים שלהם לקראת השנה הזאת.

אחרי חצי שעה מתישה של הליכה ברגל, פרצופים מוזרים ממוגלגים מקומיים, ורגליים כואבות.. הם הגיעו לתחנה. ״סופסוף!״ לנה צעקה באושר. ״הנה הרמיוני ורון!״ הארי התלהב והצביע על רון והרמיוני, שעמדו ממש על הרציף. הם עדיין לא שמו לב להארי וללאנה. הם החליטו לרוץ לקראתם, עד שהרמיוני קלטה אותם רצים בזווית העין וקפצה עליהם בחיבוק. ״מה נשמע??״ היא שאלה בחיוך מאוזן לאוזן.

״בסדר, איך היה החופש??״ הארי שאל.

רון והוא התחבקו. ״היה בסדר.. נשארתי לישון אצל רון רוב החופש, אז היה ממש בסדר.״ הרמיוני ענתה.

רון ולאנה התחבקו לשניה וחצי, בגלל שלאנה עדיין טיפה נלחצה ממגע של בנים שהם לא הארי. ״לאנה!״ קרא לה קול מוכר, היא ידעה בשניה אחת שזה שיימוס, ותחושה נעימה התרוצצה בגופה.

היא רצה אליו, והם התחבקו לקצת יותר משניה וחצי. לאנה אהבה את שיימוס, אחרי הכל ..

״איך היה החופש?״ היא שאלה אותו בביישניות. היא תמיד ביישנית כשהוא בסביבה. ״היה ממש כיף.. טסתי לאיטליה!״ הוא ענה בהתלהבות. ׳הוא כזה חמוד..׳ לאנה חשבה בזמן שהסתכלה עליו. ״באמת?.. איזה יופי! אני והארי נשארנו אצל הדודים

המוגלגים שלנו וסבלנו מכל שניה.״ היא ענתה וסיימה בצחקוק קטן בסוף המשפט. ״חבל.. טוב לפחות אנחנו ביחד עכשיו.״ הוא ענה, ואחרי דקה הבין מה הוא אמר.

שניהם הסמיקו כמו מטורפים. ״כ-כאילו לא ביחד ביחד.. אנחנו..״

״שנינו נפגשנו.״ היא עזרה עם המשפט במבוכה.

הפרק הקודם		הפרק הבא