אמאל'ה היא כל כך מושלמת

לא הייתי בטוח שהיא התעלפה. 

זה היה המקרה הטוב. 

אני וג'ק בדקנו אם היא נושמת, 

והיא נשמה - מזל.

אבל מה שלא היה מזל זאת העובדה שהנשימות שלה היו חלשות,

כל פעם יותר חלשות - ופחדתי שהיא לא תנשום.

פיהקתי משום מה - כנראה בגלל שישנתי רק שעתיים אתמול.

"לך לישון," אמר ג'ק. " אני אקח אותה למרפאה."

הלכתי בעייפות לביתן הרמס. 

כשהגעתי למיטה שלי ישר נרדמתי. 

בחלום שלי הייתי ביער עם נערה יפהפייה שלא הכרתי. 

הייתי ממש קרוב אליה, 

אז ראיתי שהיה לה שיער בלונדיני גלי פזור, 

היה בו כמה שערות בודדות חומות. 

היה לה עיניים אפורות - לא, טורקיז - לא, אפור.

לא הייתי בטוח, העיניים היו אפורות - טורקיזיות.

היה לה ז'קט ג'ינס ומתחת חולצה כתומה של מחנה החצויים,

ומכנסי ג'ינס קצרות. 

היה על הפנים שלה אבק אדמה כזה - כמו שהיה במערה של רייצ'ל.

אוי היא כל כך יפה.

קאי! נזפתי בעצמי. 

תפסיק להאהב פתאום בבנות, מה קרה לך? 

היא חיבקה אותי בעצב. 

"מי את?" 

"אתה יודע מי אני." העיניים שלה נצצו מדמעות. "אני דיאנה צ'ייס." 

"לא הגיוני," אמרתי. " דיאנה נראית כמו אנבת', ולאנבת' יש שיער מסולסל ואין לה שערות חומות בודדות, ויש לה עיניים אפורות."

" אני יודעת," היא אמרה. " אבל כשמסתכלים עלי ממש טוב, רואים שאני ממש לא נראית כמו אנבת'. "

" אבל, למה את בוכה?" שאלתי. 

" כי... " היא אמרה וחיבקה אותי. 

זה רק חלום, אמרתי לעצמי. 

באמיתי דיאנה לא הייתה עושה את זה בחיים, אז שלא תקווה שהיא תנשק אותך ותהיו זוג. 

אבל אז נזכרתי שחלומות של חצויים די מציאותיים. 

" זה רק חלום, " אמרתי לה." את עכשיו במרפאה ואני ישן. "

" אה באמת?" דיאנה הייתה מופתעת. "אנחנו לא במערה של רייצ'ל?"

"היינו, עד שהתעלפת." 

"התעלפתי?" דיאנה נראתה מבולבלת. 

" אממ...כן."

" אני חושבת... שאני מתעוררת... אני-" 

אבל דיאנה כבר נעלמה ונשארתי לבד ביער עם כל הסאטירים. 

הפרק הקודם		הפרק הבא