magic world-magic start

אנשים רבים מצאו את דרכם אל ביתו של מרלין אשר בראש הגבעה, היכן שהאור נוגע לראשונה בו כשעולה הבוקר, מכל קצוות העולם.

הם הושיטו את שרביטיהם החדשים לנאשאר, שהופקד על בדיקת הנכנסים וזיהוי השרביטים. למשל, הוא בישר לאדם מבוגר עם זקן שחור ודק שהשרביט שלו מכיל עץ דובדבן ונשל נחש דק.

נאשאר היה הראשון לקבל את קריאות השמחה של הקוסמי והמכשפות הטריים.

ביתו של מרלין הורחב בקסם פשוט, והכיל כעת למעלה ממאתיים אנשים ברווח.

חודשים ארוכים נשארו שם האנשים, מצאים לכל מילת קסם, לכל רקיחת שיקוי או הסבר על יצורים או מקומות מסוימים שניחנו בקסם כזה או אחר.

לאחר יותר מחצי שנה, החלו הקוסמים והמכשפות לשוב אל בתיהם ולהשתמש בקסם כשגרת חיים, דבר שהוסמכו אליו וחיכולו כבר המון זמן.

מרלין החל לטייל ברחבי העולם, תחת שמות מומצאים, זהויות אחרות. הוא הפקיד את נאשאר בתור שומר הסף בביתו, אמר לו שייתן עזרה לכל אדם שבא לביתו, ושלעולם לא יסרב לבקשה לעזרה.

נאשאר אהב את תפקידו, אהב את שרביטו ואת מעמדו. לאט ובזהירות, ייתכן אפילו מבלי שידע זאת, נאשאר ההחל להקשות את ליבו בכל מה שקשור למתן עזרה ושאר עניינים חברתיים.

הוא נטש את מקומו בפתח הבית של מרלין, והתבצר בראש אחד המגדלים הגבוהים שכישף בתוך ביתו של מרלין.

למרלין לא היה מושג שדווקא השולייה שלו, זה שביקש את הקסם כדי לפתור מחלוקות, זה שניחן ביכולת המרשימה לדון כל אדם לכף זכות, דווקא הוא זה שייחל את הכאוס.

נאשאר הקים גדרות וחומות מסביב לביתו של מרלין, ולמי שבא לשם לא הייתה אפשרות להיכנס.

הוא פיתח כשפים בכוחות עצמו, כשפים מסוכנים ומסובכים, שיחלו בקלות לגרום לנזק חסר מזור, בלתי הפיך.

בינתיים, מרלין המשיך להשקיף מהצד על אורח חייהם הקסום של הקוסמים, ראה כיצד הם כותבים ספרים על הקסם, כיצד הם יוצאים למסעות מופלאים אחר חיות הפלא, 

כיצד הם פותחים מוסדות קטנים ללימוד כשפים לילדים שגם ניחנ בקסם, דרך התורשה.

והא היה גאה. גאה בעולם שיצר. מדי לילה היה משוחח עם הכוחות העליונים בעולם, היה מקבל מהם עצות וסימנים כיצד לנהוג וכיצד להוביל או לשנות את עולם הקסם. 

עד כה היו הכוחות העליונים מרוצים מהמצב. אך לילה אחד, שלחו לא הכוחות העליונים מסר תמוה משהו.

"לך אל ראש הגבעה, במקום שהאור נוגע לראשונה כשעולה הבוקר. בראש המגדל הגבוה והמזרחי עומד הכאוס לשלוט בעולם. עצור אותו עכשיו, לבל יהיה מאוחר מדי."

לקוסם ברמתו העליונה והנשגבת של מרלין לא הייתה בעיה, ואפילו הקלה ביותר להתנייד במהירות ולאן שיחפוץ.  

בן רגע הוא הופיע בביתו, עם סבר פנים חמור, וכשראה את מקומו הריק של נאשאר מוזנח ומעלה ריח צחנה, ידע מה הוא עתיד למצוא בפנים.

בקול נפץ רועם שגרם לציפורים מכל צמרות העצים לעוף בפחד הוא פוצץ את החומות סביב הבית-הטירה שלו. נאשאר כנראה חזה את בואו "המפתיע" של מרלין, וחיכה לו בקומת הקרקע.

פניו היו מוטרפים. שערות ראשו היה מטונפות ונחו באי סדר מוחלט על פניו וכיסו עין אחת. הבגדים העלו ריח מצחין, וכל כולו שידר טירוף.

מרלין הביט בו בבהלה קלה, איך לא הראה זאת. הוא ידע מה עליו לעשות, לפי הנחיית הכוחות העליונים, לבל יהיה מאוחר מדי.

הוא אחז בשרביט בחוזקה, אמר בליבו איזה כישוף, ובכל הכוח כיון אותו אל שולייתו לשעבר.

אך הוא פספס. נאשאר החליק הצידה בתנועה קלילה ולא אופיינית לאדם במצבו ושילח כנגד מרלין קרן אור ירוקה. מרלין ידע שמפני הכישוף הזה אי אפשר להתגונן, ולכן במאית השנייה גרם לספה לרחף כנגדו ולחסום את הקללה הממיתה,

והספה התפוצצה וחתיכות ממנה הועפו לכל עבר.

"מה אתה עושה, נאשאר?!" צרח לעברו מרלין. "אתה תביא חורבן על כל העולם!"

"אני יודע!" צעק אליו חזרה ושלח עוד קרן אור, הפעם אדומה. מרלין בתנועה חדה כישף מגן אדום ורדרד והחזיר את הכישוף אל אדונו, והלה נפל אל הרצפה, וקם חזרה שוב, מסיט את שיערו מפניו.

"לא תוכל לגבור עלי, מרלין!" הוא ירק אליו. "אני הרבה יותר חזק מכפי שאי פעם היית, זקן שכמותך! כוחות הקסם שלך בחיים לא ישתוו אלי!"

"אולי," אמר מרלין בשקט. "אבל לי יש דבר אחד שלך אין."

"כן?!" צרח נאשאר בקול גבוה ודק, פסיכי. "מה זה?!"

"שכל!" קרא מרלין, ובתנעת שרביט חדה פוצץ את הבית על נאשאר, והתעתק מרחק קטן משם.

הוא צפה בקירות הבית ובצריחים מתנפצים ונשברים על ראשו של נאשאר. ואז דממה. מרלין הביט תמוה על הריסות ביתו, מחכה.

ואז תזוזה קלה. פיצוץ. ונאשאר עמד מחוץ להריסות. והוא צחק צחוק גבוה ודק, פסיכי שוב.

"חשבת שתוכל ל-"

"אבדה קדברה !"

ונאשאר צנח ארצה מבלי להשמיע קול, שרביטו מתאדה לאיטו מידו, ומבט מופתע עוד בעיניו.

הפרק הקודם		הפרק הבא