*ימים של תהילה*

הם הגיעו להוגוורטס. הטירה הענקית הייתה מוקפת בחומה גדולה עם שער גדול. מתוך בית הספר ניגשה אישה כבת שבעים, עם שיער אפור ופקעת הדוקה, לפתוח את השער. היא נקשה שלוש פעמים בשרביטה על המנעול המוזהב והשער נפתח.

" מי זאת?" שאל רום שעה שאלבוס נכנס לכיתה הריקה בסמוך לאולם הגדול. " אני משער שזאת מינרווה מקגונגל. היא מורה לשינוי צורה." ענה לו אלבוס.

" ברוכים הבאים להוגוורטס- בית ספר לכישוף ולקוסמות. אני פרופסור מקגונגל ואני אתן לכם הסבר קצר.בקרוב אתם תיכנסו לאולם הגדול ותתמיינו לאחד מארבעת הבתים: גריפינדור, רייבנקלו, הפלפאף או סלית'רין. עם הבית שלכם אתם תלמדו מקצועות שונים. 

אחרי הארוחה המדריכים של הבית שלכם יילוו אתכם לחדר המועדון ולמעונות. החפצים שלכם נמצאים בסמוך לאחת המיטות במעונות. שיהיה לכם בהצלכה במיון!"

הם הובלו אחריה לתוך האולם הגדול. כולם נעצו בהםמבטים סקרניים. הם נעמדו בשורה קצרה בלי לדעת למה לצפות. פרופסור מקגונגל הציבה שרפרף בעל שלוש רגליים על הבמה הקטנה והניחה עלין מצנפת אפורה, קרועה ומקומטת.

הסתררה שתיקה מביכה עד שהמצנפת פתחה את אחד הקרעים והחלה לשיר:

"אני ניראית קצת עלובה

אך אל תזלזלו בי

כי כל הכובעים כולם

בזאת לא ייתחרו בי.

לי אין נוצה או מצחייה

ולא פינות שלוש

אך בעניין של למיין

אני תמיד בראש!

כי כל אדם אשר יחבוש

אותי על הקרקפת

כל מחשבה אצלו בראש

מייד אליי נשקפת.

אם אומץ לב ותושייה

אמצא אצלו במוח

אודיע חיש את זה האיש

לגריפינדור לשלוח!

אך אם בגולגלתו אמצא

טוב לב ואורך רוח

אודיע כי להפלפאף

הוא מועמד בטוח!

לרייבנקלו אשלח את זה

שבראשו חרוט

כי תכונותיו המובילות:

תבונה ולמדנות!

אך באשר אמצע עורמה

ושאיפה לכוח

אורה מייד את התלמיד

לסלית'רין לשלוח.

על כן חבשו! אל תחששו!

אין חכמה כמותי

ואם חס ושלום אטעה

אני אבלע אותי."

כולם פרצו במחיאות כפיים סוערות. " ברגע שאקרא בשמכם, שבו על השרפרף וחבשו את המצנפת. ברור?" נשמעו מלמולים של הסכמה. פרפסור מקגונגל פתחה רשימה של תלמידים והחלה לקרוא : " סקורפיו, מאלפוי!"

הפרק הקודם