חיים שקטים? לא אתה תקבל הכל, חוץ מזה.

תודה לכל מי שעזר לי!

בזכותכם מצאתי ארבעה שמות נפלאים!

עכשיו אני עושה תחרות קטנה שהפרס הוא הקדשה.

מי שימצא את הפרושים לארבעת השמות (הם מופיעים גם למטה עם ההגיה ששלהם) יזכה בהקדשה.

דראקו מעד אחורה ונפל על הספה.

אליסה וכל מי שנכחו בחדר השתתקו כשראו את הינשוף הקטן נכנס לחדר בלי בעיות ונוחת ליד דראקו.

"מה זה?" שאלה ג'נדיי* בת השתים עשרה.

עינייה היו אפורות וחודרות ושערה חום ארוך.

מאחורייה עמד אחיה הצעיר בן השמונה, סב**, עינייו החומות הגדולות נעוצות בינשוף ושערו הבלונדינינפל על פניו בפוני מתולתל.

דראקו התעלם מילדיו והתיישב על הספה.

הוא הטיר את המכתב מרגלו של הינשוף ופתח אותו בחשש.

אליסה הלכה ונעמדה מאחוריי דראקו וקראה את נוסך המכתב בקול.

"דראקו היקר.

אני ואביך מתגעגעים מאוד, כבר שנים שלא ראינו אותך מאז שהחלטת לברוח.

אנחנו מקווים לאפשרות להיגש.

אם תוכל או תרצה להיפגש שוב איתנו, שלח ינשוף בחזרה.

אוהבת ומתגעגעת, נרקיסה"

כולם הביטו בדראקו.

"מה זה היה?" שאלו פה אחד ניילה***,איסה****,מאיה,אלכס וג'וליוס.

אף לא אחד מההורים הביט בילדיהם.

כל החרטומים עמדו סביב דראקו בניסיון לתת עצות למה לעשות עכשיו.

"ניילה, ג'וליוס, לכו לחדרים שלכם בבקשה." אמר קרטר.

"כן, גם אתה איסה." אמרה סיידי

"ג'נדיי,סב." אמרה אליסה בקצרה.

"מאיה." קראה קליאו.

"אלכס" אמרה ג'אז.

הילדים עלו כולם לחדריהם וסגרו את הדלת עד לחריץ קטן דרכו הם הציצו.

"מה אני עומד לעשות?" מלמל דראקו.

"אתה תלך, תיפגש עם ההורים שלך, תספר להם על מה שקרה לך, תשמיט את החלק על החרטומים והאלים המצריים, ואז תשמור איתם על קשר." הורה קרטר.

"כן, לך יש אפשרות להיות עם ההורים שלך." אמרה זיה.

"זו אפשרות שכולנו מייחלים לה." אמרה סיידי.

דראקו הבין, והוא החליט.

*ג'נדיי=Jendayi

**סב=Seb

***ניילה=Nailah

****איסה=Issa

הפרק הקודם		הפרק הבא