היום שאחרי

,השנה נראה לי הוצאתי הכי פחות כסף״ אמא קוראת בקול מאושרת ובידיה מזיקה חבילה מסתורית ואנבל מנסה לגנוב ממנה מידע ״אמא מה זה״ ״אנבל את יכולה להיות פעם אחת בשק... באמת מזה אמא״ שואל רועי ואני ואימא צוחקות

״ הפתעה במיוחד לאור המצב כרגע״ ושאר הנסיעה עוברת בשקט מופתי.

 רק הגנעו הביתה ופיתאום חמישה ינשופים פוקדים את הבית ואנבל פותחת אותם במהירות ״אף פעם לא שלחו לי כלכך הרבה מכתבים! אף פעם! מה קורה פה?״ אף פעם לא ראיתי את ענבל היסטרית וזה מפחיד

הלכתי למטבח לקחת משהוא לנשנש וקול נפץ בוקע מסלון רצתי לשם (עם חבילת קרקרים) ושנכנסית בהיתי במחזה שנפער לעיניי שני מכשפות צורחות על אנבל אמא מנסה להגיע אותן מכשפה נוספת רבה עם איתן ואנבל בוכה על הריצפה ברחתי לחדר שלי אנבל היא מכשפה חזקה היא יודעת להטעלות על קללת האיפורוס? ריפוס? לא זוכרת בדיוק, היא היתה חוזרת הביתה ונראת כמו האזאתי שזכתה ברובל לא יודעת איך קוראים לה, מותשת, בכיתי וכעסתי. ואז שמעתי צרחה רצתי לסלון והצצתי מהמדרגות אנבל צורחת מכאבים.

כנראה הלקתי במדרגות ״תפסיקי תפסיקי תפסיקי היא לא עשתה לך כלום״ ״מה גם אתה רוצה קצת?״ רועי הסמיק אך ענה ״נראה לי שסימנו״ אמרה אחת מהן והן נעלמו.

זה היה מפחיד לא הצלחתי להרדם. לא ידעתי אבל זה רק היה ההתחלה

הרכבת געשה ״ קח״ ארמה אמא ״זה ה-״ ״כן זה זה״ ״ניפגש בחג המולד!״ צעקתי

הפרק הקודם