הכל התחיל ממשחק גרוע

*נקודת מבט ג'יימס*
"קדימה רך כף.... בוא לאכול... עוד מאט יגמר כל האוכל..." שמעתי את רמוס מדבר ( או יותר נכון מתחנן) לסיריוס שכנראה מאוד עייף כי גם אוכל לא הקים אותו.
"אבל למה קרניים יכול להישאר ואני לא?" שאל סיריוס בעקשנות.
"כי קרניים חולה! ועם לא תפסיק לצעוק ולגנוח אתה תעיר אותו!" אמר רמוס שנגמרה לו הסבלנות.
"אל תתרחו... אני ער" גנחתי
"בוקר טוב קרניים" אמר סיריוס.
מה זה בוקר טוב? איזה טוב? הכל כואב לי - מהבטן עד הראש.
"בוקר מצוין רך כף" אמרתי בציניות וקינחתי את האף שהתחיל לנזול לי.
"קרניים, אנחנו הולכים לאכול" אמר רמוס בזמן שסיריוס התארגן
"חכו לי רגע ואני יבוא" אמרתי ובאתי לקום, רק שאז רמוס עצר אותי ואמר
"אתה קודח מחום, לא כדי שתלך" נאנחתי ורק אז ראיתי שאני עוד עם הבגדים של אתמול אז הלכתי להחליף לפיג'מה ובינתיים הבנים יצאו, נכנסתי למיטה והתחפרתי מתחת למיטה, מתעטש מדי פעם.
*נקודת מבט לילי*
השעה 10:00,
כשהתעוררתי כולן כבר ירדו למטה.
החלטתי ללכת לראות מה עם ג'יימס.
כן אני יודעת שזה שינוי מפתיע אבל אני חושבת שאני אוהבת אותו.
כשהגעתי דפקתי על הדלת וקול חלוש ענה "מי זה?"
"אני" עניתי "אתה לבוש"
"כן"
"אני נכנסת" פתחתי את הדלת וראיתי אותו יושב על המיטה רק עם מכנסי טרנינג, בלי חולצה.
"אמרת שאתה לבוש!" כעסתי עליו.
הסתכלתי עליו והוא נראה יותר טוב מאתמול למרות שהוא נראה מאוד חלש ועייף.
"איך אתה מרגיש?" שאלתי ותוך כדי התקרבתי אליו
"יותר טוב" אמר בקצרה. השתחררה שתיקה בחדר
"יופי..... טוב, אני הולכת להכין שיעורים" אמרתי לבסוף. התקדמתי לכיוון הדלת.
"חכי רגע" ביקש "רוצה שנעשה אותם ביחד?"
"אוקיי, אני הולכת להביא את הספרים ובאה" אמרתי ורצתי החוצה בשביל לקחת את הדברים
*נקודת מבט ג'יימס*
היא יצאה החוצה ואני מיהרתי לארגן את החדר, ולהתארגן בעצמי.
בדיוק התחלתי ללבוש חולצה כשהיא נכנסה.
" אתה מתלבש? אני אצא ואחזור כשתגמור"
"לא! לא... אני גמרתי" אמרתי תוך כדי ניסיון כושל להכניס את הידיים לשרוולים, היא באה מאחורי ועזרה לי.
"תודה" אמרתי לה
"אין בעד מה. בוא נתחיל ללמוד" אמרה, התיישבה על המיטה שלי ופתחה את ספר שינוי צורה שלה.
*נקודת מבט לילי*
פתחתי את ספר שינוי צורה והתחלתי ללמוד, ראיתי שג'יימס עושה כמוני.
הגעתי לקטע שמדבר על אנימאגוסים ולא הבנתי שם משהו אז ביקשתי מג'יימס:
"אתה יכול להראות לי מה כתבת על האנימאגוסים?" התקרבתי אליו קצת בשביל להציץ לו בחתיכת הקלף שעליה כתב אבל אז הוא זז במהירות ואמר
"רק רגע! אני כבר גומר" הוא אמר במהירות והמשיך לכתוב.
חיכיתי עוד בערך חמש דקות ואז הוא נתן לי את חתיכת הקלף, על הקלף היה כתוב בגדול:

תצאי איתי אוונס?

הסתכלתי עליו ואמרתי:
"כן, אבל רק בתנאי אחד"
"ומה התנאי?" הוא שאל
"שנקרא אחד לשני בשמות הפרטיים, כשאנחנו קוראים אחד לשני בשמות משפחה זה נשמע כאילו אנחנו אויבים"
"זה הכל?" הוא שאל בפליאה
"למה? אתה רוצה שאני יבקש את הירח?" שאלתי אותו בציניות
"אני יעשה בשבילך הכל, אפילו להביא לך את הירח ואפילו כמה כוכבים"
"למה?" שאלתי
"מה למה?" הוא שאל גם
"למה אתה מתנהג עלי כל כך נחמד? אני תמיד דחיתי אותך, מה יצא לך מזה?"
"זה לא ברור?"
"לא. ואני אשמח שתענה לי בתשובה ולא בשאלה" התעקשתי
"אני אוהב אותך" המילים האלה גרמו לי להסמיק.
"אני חושבת שגם אני אוהבת אותך"
הוא התקרב עלי והתנשקנו. הנשיקה הייתה כל כך מתוקה, לא רציתי שהיא תגמר.
כשעצרנו לנשום אוויר לחשתי לו
"אני אוהבת אותך"
"גם אני אותך"

הפרק הקודם		הפרק הבא