החיפוש אחר אבן כוח השרביט (ננטש)

שלום לכל קוראי הפאנפיק!!

ראשית כל, אני מצטער שלא הוצאתי פרק זה יותר מחודש.

כפיצוי אעשה 3 פרקים ביום (מיום שישי כי היום אני לא יכול ומחר יש לי טיול עד שעה מאוחרת ולא יהיה לי זמן).

אז בלי עוד הרבה דיבורים, קבלו את הפרק ובבקשה תגיבו.

שלושת החברים נפגשו מול חנות 'ביט שרביט' שבסמטת דיאגון. המילים 'ביט שרביט' התנוססו בצבע כתום מעל החנות.

"אוקיי-אז נכנסים?" שאלה אריאנה. וביחד, כל החבורה נכנסה לחנות.

החנות לא השתנתה מאז הפעם האחרונה שביקרו בה.

כמו תמיד, הפנים החנות הייתה צבועה בצבע כחול-מימי, ובקירות היו תלויים פוסטרים וכרזות, שעל כמה מהם היה כתוב: "תקנו בחנות 'ביט שרביט' ולא תצטערו!" או סיסמאות כמו:" 'ביט שרביט! מקום ממש להיט!".

דון,יצרן השרביטים בחנות, ממש אהב לקדם בברכה את פני הנכנסים לחנות.

כשנכנסים לחנות גם אפשר לראות תמונות זזות של היפוגריפים, דרקונים, ועוד חיות פלא, שמעליהם הייתה בועת-דיבור (שללא ספק ההשראה הייתה הקומיקסים של המוגלגים), שאמרו דברי שבחה על החנות ועל דון.

תמיד היה אפשר להתרשם מחדש מהמראה של החנות.

"היי-ג'ון! אריאנה! דוני!" נשמעה קריאה כשנכנסו.

היה זה יצרן השרביטים דון, המוכר והאהוב שממנו קיבלו שלושת הנערים את שרביטיהם. דון ניגש אליהם.

 דון לבש גלימה בצבע ירוק-בהיר, קצת בלויה, בעל שיער חום מדובלל, עיניים חומות וחיוך מזמין שתמיד שמח לעזור.

"הנה השלישייה האהובה עלי! מה תרצו?" שאל.

"אממ..אנחנו זקוקים למקום פרטי יותר לדבר איתך" אמר לו ג'ון בעודו מעיף מבטים לכמה כיוונים כדי לוודא שלא שומעים אותם.

"מקום פרטי? למה? מה אתם רוצים להגי-" "היי! דון! מה אתה הולך אני צריכה שתעזור לי!" קראה אחת מהלקוחות

"אוקיי-אני כבר בא מרילדה!" אמר דון ופנה אל הנערים.

דוני פלט נחרת צחוק. "קוראים לאישה הזאת מרילדה??"

"אני באמת מצטער ילדים, אך אני צריך ללכת-" אמר להם דוני והסתובב על מנת ללכת.

"אי אפשר! זה דחוף!" קראה אריאנה.

"אני מבין אתכם, אך איני יכול עדיין-היי! מה אתם עושים??" קרא בכעס, כי בו ברגע הרימה אריאנה את שרביטה ואמרה את קללת הריחוף, והובילה את דון למחסן של החנות בעוד ג'ון ודוני באים אחריה.

"הוא כבר יחזור לעזור לך,גברת מרילדה!" קראה לה אריאנה.

"אחח!" התלונן דון כאשר נדפק בראשו במשקוף.

אריאנה ביטלה את הכישוף, ודון התרסק על רצפת המחסן.

"למה אתם עושים לי את זה?? אתם לא יכולים לחכות??!!" צעק דון.

"אמפפ" אמר דוני והתעלם ממנו. הוא סגר את דלת המחסן.

"אוקיי-מה כל כך חשוב כדי שתפריעו לי באמצע העבודה שלי?" שאל.

אריאנה, ג'ון ודוני החליפו ביניהם מבטים מתוחים.

"קיווינו שתוכל לספר לנו..לספר לנו על אבן כוח השרביט".

פניו של דון הפכו קודרות לרגע, אך אחרי זה עטה הבעת בלבול.

"אבן כוח השרביט אמרתם? אני לא מכיר את הדבר הזה שהמצאתם. לא ולא".

"אתה שקרן ממש גרוע" אמר לו ג'ון, והבעת פניו נהיתה רצינית יותר.

"תספר את האמת!" תבע ממנו ג'ון.

דון הסתכל על הנערים.

"אני..אני לא יודע על מה אתם מדברים..".

"תחסוך את זה מאיתנו,אחי" אמר דוני.

"תתחיל לדבר אמת".

"אני..לא..יודע..על..מה..אתם..מדברים!" נבח דון, והבעת פניו הייתה פראית וסוערת.

"אל תשקר לנו! ראינו את הבעת הפנים שלך כששאלנו על זה!" אמרה לו אריאנה.

פשוט..תעזבו אותי" אמר דון.

"ואל תתעסקו בעניינים שלא שלכם".

פתאום ג'ון שם לב שדון מושיט יד לעבר כיס גלימתו.

"אני מצטער ילדים..אך לא הותרתם לי ברירה". אמר דון.

"שת-" "אקספליארמוס!" צעק ג'ון והצביע בשרביטו לעבר דון.

שרביטו של דון התעופף ונחת ליד רגליהם של השלישייה.

"שלא תחשוב על זה אפילו" סינן ג'ון.

אריאנה הייתה זריזה ולקחה את השרביט של יצרן השרביטים מן הרצפה.

"עכשיו תספר לנו את כל מה שאתה יודע על אבן כוח השרביט. והפעם בלי לשקר".

דון בלע את רוקו.

"בסדר..בסדר..אוקיי".

"אבן כוח השרביט היא הדבר רב העוצמה החזק ביותר שיש בעולם הקוסמים".

"אבל למה קוראים לאבן הזו אבן כוח השרביט?" שאלה אריאנה.

"מכיוון שכשמכינים שרביטים לוקחים חלק קטן קטנטן מן האבן-חותכים אותו ומכניסים אותו לתוך שרביט".

"האבן היא גדולה מאוד. גודלה כעת הוא קצת פחות משל הר. אז תדמיינו איך נראתה האבן כשרק הופיעה על פני האדמה.

"לא ידוע איך האבן הופיעה. יש מיליון אגדות וסיפורים על כך, אך אף אחת מהן לא הוכחה.

"יצרני השרביטים לא גילו לאף איש חוץ מליצרני שרביטים אחדים זאת. כי אם האבן תגיע לידיים הלא נכונות.." גופו הצטמרר.

"אפילו בזמן המלחמה נגד וולדמורט לא העזנו לגלות את הסוד הזה".

"רק יצרני שרביטים מובחרים מוזמנים ללכת אל האבן. ואחרי שהם הולכים, הם לוקחים כמה חתיכות ומפזרים את זה לשאר היצרנים האחרים".

"זה כל מה שאני יודע, וכל מה שאני אומר לכם!" אמר בכעס.

הייתה שתיקה לכמה רגעים.

"ממש אבן החכמים" רטן דוני.

"אתה יודע איפה האבן במקרה, אדוני?" שאלה אריאנה.

דון פלט נחרת צחוק.

"אמרתי שרק יצרני שרביטים מובחרים מורשים ללכת אל האבן. ואפילו אם אני הייתי יצרן שרביטים מובחר, לא הייתי יודע. אחרי הביקור הראשון האבן מוחקת את זיכרון המיקום שלה מיצרני השרביטים שהלכו אליה".

השלישייה החליפו מבטים מתוחים.

"נראה שזה יותר גדול ממה שחשבנו".

תגובות!!

וגם-האם לספר את הסיפור מנקודות מבט?

הפרק הקודם		הפרק הבא