יומנו של פטרונוס

הלכנו בשורה אחרי שיגי אל השער, וכאשר שיגי נכנס הוא פשוט נעלם באפלה, צעדתי בחשש דרך השער ובתחושה מאוד מוזרה, כאילו כל העולם מתעוות מול עייני אך ללא כאב, נכסתי לאולם פשוט יפהפה, מלא בפטרונוסים המרקדים מצד לצד וחלקם אפילו עמדו מאחורי דלפקים, מאחורי הדלפקים היתה שורה ארוכה מאוד של שערים ממוספרים. לאחר ששיגי חיכה שכולם יגיעו, התחיל:" ברוך הבא לעולמנו! בחלקו הראשון של הסיור תעברו רישום, ברישום ימלאו עליכם פרטים ויגידו לכם היכן אתם גרים, התחושה המוזרה שהרגשתם עתה היא תחושה של מעבר בין שרביטים. כל פעם שפטרונוס מצטרף לעולמינו, נוסף שער לשורת השערים שמאחורי, וכל שער מוביל לשרביט של הבעלים שלכם, שם אתם גרים, יש שאלות?". ברבורה שהציגה את עצמה בשם צ'ו צ'אנג התקדמה:" באיזה שרביט אנו עומדים עכשיו? של איזה פטרונוס הוא?". שיגי חייך "בזמן שנחכה לרישום אני אספר לכם את ההיסטוריה של הפטרונוסים,. לפני שנים רבות, קוסם בשם ' אוקטביוס נרג' ' גר בכפר שסבל מהתקפות נוראות של סוהרסנים. סוהרסנים אלה יצורים שחורים ואפלים השואבים לקוסמים את הנשמות ומשרירים עצב וייאוש באזור בוא הם נמצאים. אוקטביוס לא סבל את הסוהרסנים והחליט ליצור לחש שיגרש אותם, הוא שילב לחש זימון, עם לחשים המתארים שמחה ויצר את הלחש אקספקטו פטרונום. אנשים אינם יודעים כיצד עשה זאת אך כאשר אמר את המילים יצא יצור כסוף כמונו והרחיק את הסוהרסנים. ונחזור לשאלתך, התאוריות אומרות שאנו נמצאים בשרביטו הוותיק של אוקטביוס ושל פטרונוסו. ועכשיו בשקט אני אחלק לכם את הרישומים שלכם ונתחיל בסיור מסביב לעולמינו הקטן". שיגי הגיש לי פתק בו היה כתוב "לונה, שער 563 , ארנב, בת 10:30 דקות". וכאשר כולם סיימו לעיין בפתקים שלהם שיגי הורא להם לבוא אחריו לשער גדול עליו היה רשום "הנהלה".

כאשר כולם עברו ראינו אולם נוסף עם משרדים קטנים בהם ישבו כל מיני פטרונוסים. "זהו משרד הפטרונוסים, כאן אנו מחוקקים חוקים, מחליטים החלטות שישפרו את חיינו ומנהלים את עולמינו, אתם יכולים לבוא לאן מתי שיש לכם בעיות כלשהן, כדי להתקבל לכאן צריך להיות פטרונוס בן שלושים שנה, כמוני למשל" שיגי הסביר, ומשם עברנו לעוד שער שמעביר לחד דמוי כיתה. "יתישבו בבקשה" הורה שיגי, ואמר שזהו המן לשאלות בגלל שלחדר הזה באים החדשים, וותיקים מלמדים אותם דברים על העולם. הלוטרה הרימה יד ואמרה "אם רק נוצרנו, מאיפה אנו יודעים לדבר ויש לנו מחשבה כל כך צלולה". "ישנו קסם עתיק שהאחראי על כך שלכל פטרונוס יש את ההשכלה של בעליו ואת מחשבותיו, ככה שחברתנו דומה ליחסי החברה אצל בני האדם" שיגי הסביר. "האם אנו בני אלמוות?" צייץ עכבר קטן. "לא, איננו בני אלמוות, אנו מתים כאשר בעלינו מת, אנו פשוט מתפוגגים, עכשיו מספיק עם השאלות, ובואו נמשיך!" מיהר שיגי להשיב והורה לנו לעבור לעוד שער.

עכשיו זהו היה השער היפהפה מכולם, עד שאיני יכולה לתאר לכם. כאן כולם היו מאושרים, צחקו, ריחפו, דיברו, עשו תחרויות ריצה וריחוף, עשו סלטות באוויר ועוד כל מיני דברים כיפים. " כאן, אתם יכולים להנות! זהו מרכז החברה של הפטרונוסים. מכיוון שאנו איננו צריכים לאכול, לישון, לחלות במחלות, ועוד, אנו רק צריכים לחיות את החיים! כאן יהיו מגוון משחקי חברה ופיעלויות מעניינות, חוגים, תחרויות ומשחקים. אתם מוזנים לקחת עלונים עם מגוון הפעילויות המתעדכנות ולהירשם לאחת, אתם מוזמנים כבר להתחיל להסתובב ולחפש חברים. חזרו לחדריכם ונוחו מתי שבא לכם! כרגע הקפנו את כל עולם הפטרונוס בערך בשעתיים. כמובן שזה לא הכל ויש הרבה שרביטים וחדרים פרטיים אך לא לכולם מותר להיכנס! תהנו! אתם עכשיו משוחררים מהסיור! אותי תוכלו למצוא בחדר 203!" אמר שיגי והנלם בין ההמון. כל הפטרונוסים הלכו לדרכיהם ואני התחלתי לעיין בעלון. מצאתי חוג ששמו"מבוכים ודרקונים", נשמע מגניב לא?

הפרק הקודם		הפרק הבא