כאשר ג'יימס היה בן שנה, הארי וג'יני לקחו אותו לגן בפעם הראשונה בחייהם, וגם בחייו. היה זה אותו הגן שבו היתה רוז. הארי וג'יני נכנסו עם ג'יימס לגן יד ביד. "שלום! הארי, ג'יני!, ילד חדש?" שאלה הגננת, פרוואטי פאטיל. "כן, פרוואטי, זה ג'יימס." "הו, כמה מתוק!" אמרה פרוואטי, והרימה את ג'יימס. "אמא!" צרח ג'יימס. "אמא כאן ג'יימסי" אמרה ג'יני. "זו הגננת שלך, היא חברה של אמא." אמר הארי. ג'יימס נשם עמוק, ונרגע. "חמוד שלי, אתה תישאר כאן, ותכיר ילדים חדשים. אני ואבא נלך לעבודה, ונבוא לקחת אותך עוד מעט. "טוב" אמר ג'יימס. "ביי חמוד" אמר הארי. "אבא!" אמר ג'יימס. פרוואטי לקחה את ג'יימס לפינת המשחקים. "זה ילד חדש" אמרה פרוואטי. "עכשיו אנחנו נעשה סבב שמות!" כום התיישבו במעגל, והילד שהתחיל אמר: "אני ג'ימי". "אנ ג'נה" "אני מייקל" "אי אליס" "אני ג'ודי" "אני טום" "אני אמילי" "אני סיימון" " אני מרי" "ואני ג'יימס" אמר ג'יימס. "בואו, הגיע הזמן לארוחת הבוקר!" אמרה הגננת פרוואטי. "ומי יודע מה יש לקינוח?" שאלה. "אולי... אולי.... צפרדעי שוקולד?!" שאלה מרי. "ואולי.... סוכריות ברטי בוטס?" שאל ג'יימס. "נכון, ג'יימס!" אמרה פרוואטי. כולם הלכו לכיוון פינת האוכל, שם השולחן כבר היה ערוך לכבוד הפעוטים הקטנים. "כולם, להתיישב על הכיסאות, אני אשאל כל אחד מה הוא רוצה ואשים לו בצלחת." "מה אתה רוצה, ג'יימס?" שאלה אותו פרוואטי. "אני... אני רוצה... חביתה ו... ו... כרוב לבן!" אמר. פרוואטי שמה לו, ולאחר מכן פנתה לג'נה, לאחר מכן לסיימון, למייקל, לאליס, לטום, לג'ימי, למרי, לאמילי ולג'ודי. כולם אכלו בתאבון רב. ולקינוח, היו סוכריות ברטי בוטס, כפי שהובטח. ג'יימס אכל סוכריות בטעם שוקולד, דשא, זפת, תרד, בשר חזיר, אפונה, אדמה, גזע עץ, עלים, מרמלדה, עוגת גבינה, עוגת שוקולד, ושוקו. אחרי האוכל, יצאו לחצר. ג'יימס התגלש במגלשה אדומה, התנדנד בנדנדה, ואף התחבר לילד: מייקל. "איך קוראים להורים שלך?" שאל ג'יימס את מייקל. "קוראים להם אנה ואדמונד" השיב מייקל. "לשלי קוראים ג'יני והארי" אמר ג'יימס. "אביך זה לא הארי פוטר המפורסם?!, שהביס את אדון האופל לפני שנים?" שאל מייקל. "כן" אמר ג'יימס. "ואוווו" התפעל מייקל. "ילדים היכנסו פנימה בבקשה!" הגיע לאוזנייהם קולה של הגננת פרוואטי. הם נכנסו. "ג'יימס!, מייקל! אני רואה שהתחברתם!" אמרה פרוואטי. "כן, הגננת" אמרו שנייהם פה אחד. "בואו, אוכלים ארוחת צהריים" אמרה פרוואטי. הם הלכו אחריה לכיוון פינת האוכל והתיישבו. "אציו אוכל!" אמרה פרוואטי, וכיוונה את שרביטה גבוה למעל המקרר, שם היא שמה את האוכל כדי שהפעוטים לא יוכלו להגיע אליו. האוכל הגיע ברחיפה, ונחתה צלחת מלאה באוכל על השולחן ליד כל אחד מהילדים. הם סיימו לאכול, והלכו לשחק קצת בקוביות. "נגמר היום, חמודים" הכריזה פרוואטי. ג'יני והארי הופיעו בפתח הגן. "אמא, אבא!" שמח ג'יימס. "ג'יימסי!" אמרה ג'יני, והרימה אותו. "אבא, אני יכול ללכת גם מחר לגן?!" שאל ג'יימס. "בטח חמוד" השיב לו הארי. "אמא, אכלתי סוכריות ברטי בוטס!" אמר ג'יימס. "יופי חמודי, נקנה לך לפעמים גם הביתה, רוצה?" שאלה ג'יני. "כן!" אמר ג'יימס. וכך הם חזרו לביתם, שמחים על היום שעבר בנעימים.
|