אני מאוהב

בבוקר, קמתי רענן במיוחד. התארגנתי, וירדתי למטה, לארוחת הבוקר. ראיתי את לונה בשולחן רייבנקלו. היא נופפה אליי לשלום. החזרתי לה.

לאחר שסיימתי לאכול, הלכתי לשיעור שיקויים. התיישבתי במקומי.
"היום נלמד להכין שיקוי אהבה" אמר פרופסור סלגהורן. הוא היה המורה החדש לשיקויים. אהבתי אותו. הוא לא צעק כמו סנייפ.
"ובכן" אמר סלגהורן, ורשם על הלוח את העמוד. הוא אף פעם לא אמר באיזה עמוד לתוח. רק רשם על הלוח. "תכינו את השיקוי לפי ההוראות הכתובות על בדף המבוקש. עבודה נעימה".
פתחתי בעמוד 214, כפי שהורה סלגהורן בכתיבתו, והתחלתי לחתוך, למעוך ולבצע את ההוראות. ידעתי שהשתפרתי מאוד בשיקויים.

כשסיימתי לשים את כל המרכיבים בתוך הקדרה, הדלקתי אש קטנה, ובישלתי עלייה את השיקוי עשר דקות, מערבב בכיוון השעון.
"סיימתי!" אמרתי לסלגהורן כעבור עשר דקות, כשהשיקוי התבשל ונהיה בצבע ורוד פוקסיה- הצבע השנוא עליי.
"יפה מאוד" אמר סלגהורן. חיכיתי שכל התלמידים יסיימו, ובתום השיעור יצאנו מהכיתה.
היתה הפסקה קצרה. יצאתי החוצה, מקווה לפגוש שם את לונה.
"שלום" אמרתי לה כאשר ראיתי אותה. לא היה קשה כלל לזהות את שערה הבלונדיני והארוך.
"שלום" אמרה לי, והסתובבנו ביחד עד תום ההפסקה. אדישים לתלמידים שצחקו עליינו בגלל היותנו זוג מוזר כל כך: שער שחור- שער בלונדיני. ער למציאות- מפנטזת. ועוד הבדלים רבים.



בסוף היום, אחרי שגמרתי להכין שיעורי בית, הלכתי למגורי הבנים, לישון.

---------------------------------

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא