לילה וירח

פרק קצר אבל אני מבטיחה שפרק הבא יהיה יותר ארוך

כמו קודם גם עכשיו זה קרה בשנייה, רגע אחד היא היתה שם, ורגע שני היא שובה היתר בבית. היא היתה עייפה 'טוב למה ציפית?' היא שאלה את עצמה 'הרי עכשיו אחת לפנות בוקר!', היא צעקה על עצמה בליבה. רק אז היא חשבה, אם עכשיו 1 לפנות בוקר משמע עכשיו חושך, אבל במקום ההוא היה אור, לילה זכרה איך הכל היה כל כך צבעוני וחלומי... אוה! זה בטח העניין! היא חולמת. היא הלכה בחזרה למיטתה, נשכבה על המיטה, עצמה עיניים בעקשנות והכריחה את עצמה לישון

***

זה היה יום נוראי, אף אחד לא דיבר, הארי היה במצב רוח עוד יותר נורא מקודם, ג'יני לא הצליחה להעביר שנייה בלי לבכות ואלבוס לא הסכים לעשות כלום, לא לאכול, לא לשתות, אפילו לא לקום מהמיטה, הוא לא רצה לקום ולהתמודד עם העובדה שאחותו לא תחגוג את יום הולדת וגם לעולם לא תחגוג. הוא חשב לעצמו איך יכול להיות שהיום יום הולדת, הוא רצה לצעוק על העולם שהיום יום מוות, לא יום הולדת, ושזה לא בסדר שאחותו לא כאן, שאחותו לעולם לא תחגוג יום הולדת. ברגעים כאלו הוא שאל את עצמו האם יש איש כלשהו למעלה שקובע מי ימות ומי יחיה,  שבגללו אחותו נלקחה ממנו בטרם עת. הוא קיווה שכן, כי אם לא משמעות הדבר שזו בכל זאת אשמתו שלילי מתה. הרבה יותר קל להגיד שמישהו גרם לכך, שזה היה גורל, כל גם יש על מי לכעוס, אבל אם אין איש אתה יכול לכעוס רק על עצמך, אתה יכול לכעוס רק על עצמך שאחותך תהיה בת 10 לעד...

***

השמש ליטפה את פניה של לילה, היא פקחה את עיניה וראתה השבת דודתה עוד חורפת. השעון הורה על השעה 10:00, כל כך הרבה זמן היא ישנה? לרוב היא קמה הרבה יותר מוקדם. היא עוד זכרה את החלום המוזר שחלמה, משהו על קסמים... "אההה!" היא צעקה והעירה את עלמה, זה לא היה חלום, כל הדברים שקנתה היו שם, ויותר מזה, תנשמת קטנה עמדה על השיש, התנשמת היתה לבנה לחלוטין בלי אף נקודה כהה, סביב צווארה היה סרט כחול, דמוי קולר שעליו היה כתוב באותיות מסולסלות:

Mini potter

לילה ליטפה את התנשמת הקטנה בהיסוס, ומיני מצידה נשכה בחיבה את אוזנה. "לילה?" שאלה עלמה שניעורה מהצרחה. "כן, זה כלום", ענתה לילה בלי כל היסוס. "זה ינשוף?" שאלה עלמה. "תנשמת", תיקנה אותה לילה. "תנשמת יפה, איך קוראים לה?"

"מיני".

הפרק הקודם		הפרק הבא