צבא דמבלדור- המרד ממשיך

לילי ראתה מספר פופים רכים, מראה ועליה דבוקים תמונות וגזירי עיתון, מדפים ועליהם גלאי אופל וספרי לימוד ומשום מה מספר בקבוקי גרפיטי קסום מונחים בפינה.
'מושלם' חשבה לילי.
ואז היא נזכרה במשהו, וחשבה:'רק חברי צבא דמבלדור השני והראשון יכולים להיכנס...'.

היא לקחה את כל המגויסים.

"עכשיו, כשאמברידג' חזרה ובסוף הצליחה לשתק את המנהלת, צריך למרוד. הנה בקבוקי גרפיטי קסום, שלא יורד אלא אם אני אחפוץ בכך" אמרה לילי, והצביעה על הפינה עם הבקבוקים. "אנחנו נרסס בלילה ליד הדלת של המשרד של אמברידג' 'צבא דמבלדור- הגיוס ממשיך', וכאלה... החל מיום רביעי הבא, אנחנו נתחיל לתרגל פה, כל יום בסוף הלימודים. אתם צריכים לבדוק טוב-טוב שלא עוקבים אחריכם, אחרת זה הסוף שלנו... שימו לב! אני אזמין חברות קרובות, ולא, אסור לתלמידי סלית'רין להתגייס לצבא... לילה טוב!"

                                                                                               

~פלאשבק~

לילי השקיפה על הלילה, לא נרדמת... אמברידג' שוב בהוגוורטס. היא צעקה משהו לא ברור על מנהלת בית הספר, אבל כעבור כמה דקות היא נשברה. היא שאגה משהו בכל כוחותיה, וזה העיר את כל בנות החדר.
כולם הצטופפו סביב החלון."מה זה?" שאלה רבקה, אחת מבנות החדר, מפוחדת.
"זאת אמברידג" צייצה הלנה צ'אנג, בתה של צ'ו צ'אנג, שמשום מה התמיינה לגריפינדור.
"מה הזקנה עושה פה?" שאלה רוז וויזלי.
כולם סובבו את ראשן, נדהמות.
"היא באה לתפוס את פרופסור לונגבטום!" צייצה רבקה.
"היא באה לתפוס את הילדים של מי שההורים שלו היו בצבא דמבלדור..." אמרה הלנה.
"היא באה לקחת את הוגוורטס לעצמה" אמרה רוז.
"את תשלמי על זה, מינרווה!" שאגה אמברידג' מהמדשאות.

חמש הבזקי אור אדום בקעו משרביטהם של אמברידג' וההילאים.
"אוי לא, רוז, את צודקת! אמברידג' פלשה להוגוורטס!" אמרה הלנה, מחבקת בפחד את רבקה.

~סוף פלאשבק~

לילי התגנבה מתחת לגלימת ההיעלמות, מושיטה יד בזהירות מתחתיה.
היא תפסה את בקבוק הגרפיטי בכוח, פן הוא יפול ויעשה רעש מיותר.
היא שרבטה בכתב מוזר את המילים, "אמברידג', את אבודה!".
היא נצמדה לקיר ממול לדלת המרוססת.
בשקט ראוי לשבח, היא נכנסה לחדר המועדון.
שם, כל חברי צבא דמבלדור חיכו לה.
"נו?" שאל הוגו.

"מה ריססת?" שאלה רוז.
"ג'יימס אמר שהוא גאה בך" אמר אלבוס.

"'אמברידג', את אבודה!' זה מה שכתבתי, טוב? עכשיו אפשר בבקשה ללכת לישון?"

לילי, בדרכה ליציאה, נתקלה בריסוס שריססה בלילה.

סקורפיו מאלפוי עצר אותה.

"תגיד, מאלפוי, אתה לא אמור לבלות עם קראב וגויל, כשאתם מלקקים את התחת של אמברידג', בדיוק כמו ההורים שלך?" שאלה לילי בגועל את סקורפיו.
"תגידי, את רוצה לצאת לאנשהו מחר? את יודעת, סתם ככה... כמו דייט, אבל לא דייט" אמר, מסמיק.
"לא" אמרה, ויצאה החוצה.
"היי, לילי, חכי!" קרא מישהו מאחוריה.

"מאלפוי, אני בחיים לא אעשה את זה- אוי, קווין, סליחה... מה רצית?" הסמיקה לילי.
"רוצה ללכת איתי מחר להוגסמיד?" שאל קווין מהון, הילד הכי נחשב בשנה החמישית בבית גריפינדור.
"ברור! מחר בארבע?" שאלה לילי בחיוך.
"סבבה" אמר קווין, ורץ לכיוון הנגדי.

היא נאנחה, ויצאה לכיוון המדשאות."סידרתי לעצמי דייט או מה לעשות מחר... טוב, נו, זה לא כזה נורא..." אמרה לעצמה.

הפרק הקודם		הפרק הבא