הרמיוני זאת אני, אז המכתב הוא בשבילי?

תודה רבה על התגובות ואני ממש מצטערת שלא המשכתי את הפרק, אני אעלה עכשיו יותר פרקים כי זה לא שיש לי משהו טוב יותר לעשות בחופש...

אז אני אומרת נתחיל בפרק:

היום כולם הולכים לסימטאת דיאגון, יום מאוד מרגש לכל קוסם שנה ראשונה שעדיין לא ביקר שם!
ואם אני זוכרת נכון אז גם הרמיוני היא אחת כזאת וגם היא מאודדדדדדד מתרגשת, וגם מחכה לה הפתעה קטנה שהיא לא יודעת עליה...

9.8 10:00
אני ממש מתרגשת!
האגריד אמור לבוא היום לקחת אותנו לסימטאת דיאגון ואני מחכה ומחכה וכמובן שמתרגשת!!
כל השבוע לא עניין לי כלום! כל ההצקות של הילדים בבית ספר, השיעורים, וגם התחלתי להשתתף פחות בשיעור!(ואני חייבת לציין שזה שינויי מרענן...)
אז.... עוד כמה אפשר לחכות ל- 11:00?

11:05
אוף. הוא מאחר.
'דינגגגגגגג'
"זה הוא, זה הוא, זה הוא, זה הוא! אני פותחת!"
*פותחת דלת*
"האגר-אוווווווו. שלום! האגריד ו-..."

ליד האגריד,אולי קצת מאחוריו עמד ילד. ילד צנום ורזה עם חולצת טריקו דהויה ומלוכלכת בצבע כחול, שמגיעה לו עד לברכיים.

לילד היה שער פרוע ושחור וגם צלקת בצורת ברק על אמצע המצח וקצת למטה אפשר היה לראות גם משקפיים שבורות מעט תלויות בקצה אפו.

הרמיוני לא ידעה שככה היא תכיר את החבר הכי טוב שלה, ושתעבור איתו הרפתקאות ו-בואו לא נעשה ספויילרים....
"הארי. קוראים לי הארי, הארי פוטר."

"או שלום הארי. קוראים לי הרמיוני, הרמיוני ג'ריינג'ר."
האגריד:"ובכן הרמיוני, זה הארי וגם הוא יגיע להוגוורסט בדיוק כמוך, לשנה ראשונה."
"אם הארי ירצה הוא יספר לך אחר כך את סיפורו אבל מה שחשוב לעכשיו הוא שאם אין לך בעיה אם זה, הארי יבוא איתנו לסימטאת דיאגון."

"לא, ממש לא אכפת לי. האגריד איך בדיוק נגיע לסמטאת דיאגון? איפה זה בכלל?"

"אנחנו ניסע כולנו ברכבת התחתית עד ללונדון ומישם אני כבר אפרט הכל."

וונדי:"מי זה שם? אה האגריד זה אתה, איזה יופי שכבר הגעת. אני רואה שהבאת אית מישהו. שלום. שמי וונדה ואני אמא של הרמיוני."

"שלום וונדי. קוראים לי הארי."

האגריד:"וונדה, יהיה לך אכפת אם הארי יבוא איתנו?,

וונדה:"לא, ברור שלא. ניק, רד האגריד כבר כאן!"

ניק:"מגיע, מגיע!"

האגריד:"מצויין אז קדימה! *פונה ימינה*

הרמיוני:"האגריד, תחנת הרכבת הקרובה ביות היא בצד שמואל" *פונה שמאלה ואומרת את דבריה בשיעשוע בולט, בעוד גם כל השאר מצחקקים*

האגריד:"אוקיייייי" *מצחקק יחד איתם ומסתובב לצד השני*

12:10 תחנת רכבת לונדון

הרמיוני:" טוב, הינה לונדון, לאן עכשיו האגריד?"

האגריד:"יוצאים מכאן ומחפשים את הקלחת הרותחת!"

12:37 בפינת הקלחת הרותחת

הארי והרמיוני מסתכלים על דלת הקלחת הרותחת- מסתכלים אחד על השני- מסתכלים על הקלחת הרותחת ופשוט לא מבינים איך כל האנשים שעוברים בשדרה פשוט חולפים על פני דלת שכזאת.

זאת הייתה דלת גדולה וססגונית בפינה של רחוב, המצטלב עם רחוב נוסף. כתוב על הדלת באותיות נחושת בולטות "הקלחת הרותחת"

האגריד:"רק קוסמים כמונו יכולים לראות את הדלת הזאת, גם ההורים שלך לא רואים את הדלת."

הרמיוני הסתכלה על הוריה שנראו מאוד מבולבלים באותו הרגע.

האגריד:"נו, למה אתם מחכים??"

תופס את הידית ופותח את הדלת....

תגובות?

הפרק הקודם		הפרק הבא