המכון לטיפול זוגי לדמויות מפאנדומים

כל הזכויות שמורות לג'יי.קיי.רולינג, ריק ריירדן, סוזן קולינס ופיטקוס לור.

בכל פרק יסופר על זוג אחר, כאשר כל הזוגות כבר התחתנו ויש להם ילדים.

*הפאנפיק מתעלם מגילאי הזוגות (כולם בפאנפיק בערך באותו הגיל), מתעלם ממוות של דמויות, הזמן, והמקום בו הדמויות נמצאות בספרים.

"זה זה?" תהה פרסי בקול כאשר הוא ואנבת' עמדו אל מול דלתותיו של המכון.

"נו, פרסי." רטנה אנבת'.

"אתה לא רואה את השלט?"

"יש לי דיסלקציה!" הזכיר לה פרסי.

"וזה גם השלט לא הכי מובן וקריא בעולם! כאילו, מה זה בכלל 'המכון לטיפול זוגי לדמויות מפאנדומים'? מה זה 'פאנדום'?"

"מה, אבל זה אומר שאתה לא מסוגל לקרוא אפילו אות אחת?"

"אל תרדי עלי! בגללך אנחנו מאחרים! פשוט...בואי ניכנס, טוב?"

הם נכנסו בדלתיו של המכון עם השם המשונה.

"כדאי שהטיפול הזה יעבוד." מילמלה אנבת', ושניהם נכנסו אל חדר ההמתנה, שהיה נראה מאוד-מאוד מוזר לטענתו של פרסי, אך היה גן עדן מבחינתה של אנבת'-כל החדר היה מרוהט בספרים.

היו שורות-שורות של מדפים, ועליהם ספרים מכל הסוגים, גם הטפט היה מעוצב ככריכה של ספר, ופרסי היה משוכנע שהוא ראה דיסקים של כמה סרטים משנות השמונים.

"סוף סוף הגעתם." רטנה אישה שישבה בחדר ההמתנה, בעלת שיער שחור ועיניים אפורות שהפחידו את פרסי עד מוות-הן הזכירו לו את העיניים של אנבת'.

"סליחה." התנצל פרסי.

"היה לנו עיכוב קל." הוא אמר ושלח מבט מהיר לאנבת'.

"ובזמן שאתם 'התעכבתם' אנחנו חיכינו כמעט חצי שעה!" אמרה האישה בכעס.

"למה דווקא אתם הראשונים?"

"הזמנו מקום בתור לפניכם?" שיערה אנבת'.

האישה בעלת השיער השחור זעמה.

"קטניס, אולי זה לא הזמן לפתוח מריבה..." ניסה להרגיע אותה מישהו והניח יד על כתפה, כנראה בן זוגה, עם שיער בלונדיני ועיניים תכולות.

"אתה לא תאמר לי מה לעשות, פיטה!" אמרה קטניס.

"בגללך אנחנו כאן!"

האיש ששמו היה כנראה פיטה התיישב ומילמל משהו שנשמע כמו,"לא רק בגללי..."

"מה אמרת?" האישה ששמה קטניס ירתה בו מבט מפחיד, והוא השתתק במהירות, אך היא חזרה לשבת. ואז הזדמן לפרסי ואנבת' לראות את שאר הזוגות-אחד בלונדיני גבוה עם עיניים כחולות ולידו אישה זועפת עם שיער בלונדיני ארוך ועיניים תכולות.

הזוג השני היה מורכב מאיש בעל משקפיים עגולים, שיער שחור כלילה ועיניים ירוקות (אנבת' אפילו חשבה שהיא ראתה ברק על המצח שלו-פרסי צחק עליה אחרי זה), ואישה עם שיער ג'ינג'י בוער כלהבה ועיניים חומות.

"אממ..היי." אמר פרסי.

כמה מהם פלטו קריאות "היי," שקטות.

אנבת' פסעה לעבר הדלת. היא דפקה עליה.

"כן?" נשמע קול קשיש אך יציב ודי נמוך.

"אנחנו באנו לטיפול זוגי."

"אה, כמובן! פרסי ואנבת', נכון? הכנסו, הכנסו."

 אנבת', פתחה את הדלת, שחשפה, למרות חדר ההמתנה, חדר לבן, עם כפפות אגרוף תלויות על קיר אחד ורובה וסכין על הקיר השני.

בחדר היה שולחן עם שלושה כיסאות, שניים מצד אחד ואחד מצד אחר, שעל הצד שבו היה כיסא אחד ובו ישב הזקן, קשיש שמנמן למדי עם שיער אפור-לבנבן די מתולתל ועיניים חומות שנראו תקיפות וחדות.

"אממ..היי." פתח פרסי.

"שלום,שלום." אמר הזקן.

"השם שלי הוא סילבסטר, חברים שלי קוראים לי רוקי והמטופלים שלי קוראים לי רמבו, אבל אתם יכולים לקרוא לי איך שבא לכם." הוא אמר ולחץ את ידם של הזוג.

"אתה נראה מוכר לי..." אמר פרסי.

"כאיל ראיתי אותך באיזה סר-"

"מה פתאום." הכחיש סילבסטר. 

"אף פעם לא ראית אותי."

"בטוח?"

"כן."

"טוב...סילבסטר." אמר פרסי, שהתלהב שהוא יכול לבחור שם.

"אפשר להתחיל?

"כן,ברור, אבל מה אתם עומדים, שבו!" הפציר הזקן.

פרסי ואנבת' התיישבו בחשש.

"אבל אתה יודע מה אנחנו יודעים לעשות, כן?" שאלה אנבת'

"כן, ברור! אתם חצויים, בלה-בלה-בלה, יכולות חזקות והורים לא משהו.

"אז, ספרו לי..." אמר סילבסטר.

"מה הבעיות ביניכם?"

"מאיפה להתחיל?" אמר פרסי ומנה באצבעותיו.

"פרסי!" קראה אנבת' בכעס והם התחילו לריב שוב.

"חבר'ה, חבר'ה, לא באנו לריב." אמר סילבסטר/רמבו/רוקי.

"בואו נעשה את זה מסודר. אני אתן לאחד מכם להתחיל והשני לא יתפרץ עד שיגיע תורו."

"בסדר." אמרו פרסי ואנבת' באי רצון.

"יופי!" צהל סילבסטרמבוקי (מעכשיו נתחיל לקרוא לו סילבסטר כי השם שלו הופך מסובך יותר ויותר).

"אז בואו נתחיל מ...פרסי."

"יש!" אמר פרסי. אנבת' גילגלה עיניים.

"טוב, אז הנה הבעיה הראשונה שלי איתה:" אמר פרסי וחייך.

"עכבישים."

"פרסי!" זעמה אנבת',

"סיכמנו שלא מדברים על זה!"

"אנבת', תני לפרסי לדבר בבקשה." אמר סילבסטר.

אנבת' שילבה זרועות בכעס, פרסי עשה לה פרצוף.

"טוב, אז..איפה הייתי? אה, כן-עכבישים." אמר פרסי.

"היא מפחדת פחד מוות מעכבישים! ולא משנה איפה הם נמצאים, היא לא זזה עד שהורגים אותם." אמר פרסי.

"לדוגמא, כשלטימי הקטן היה מבחן חשוב בפוטבול ואנבת' רצתה להסיע אותו, היא ראתה מול החנייה של הבית שלושה עכבישים, ומאז האוטו לא נמצא בחנייה אפילו!" אמר פרסי.

"או-הו, ולא רק זה, זה גם קרה בעבודה שלי!" אמר פרסי בכעס.

"שכחתי את הסנדוויץ' בבית, אז היא הלכה להביא לי אותו, וכשהייתי באמצע ישיבה חשובה היא נכנסה, אבל אז ראתה שיש הרבה קורי עכביש על התקרה!" אמר פרסי.

"עד היום אני זוכר את הצרחות שלה." הצטמרר פרסי.

"ולא רק זה, אלא גם היום!" אמר פרסי.

"היא הייתה אמורה להסיע אותנו לכאן, אבל איזו הפתעה, היה עכביש על הכביש, אז המשוגעת הזאתי ניסתה לדרוס אותו וכמעט נתקעה באותו, וכשזה לא הצליח היא כל-כך פחדה עד שהיא יצאה מהאוטו!"

"פרסי!!" צעקה אנבת בכעס.

"אנבת'!!"

"פרסי!!" 

"אנבת'!!"

"פרסי!!"

"סילבסטר!!" צהל סילבסטר, פרסי ואנבת' תקעו בו מבטים זועמים.

סילבסטר בלע רוק.

"בואו פשוט נהיה רגועים...פרסי, מה הטענה הבאה שלך?" שאל סילבסטר בעודו רושם את כל מה שאמר פרסי.

"הטענה הבאה שלי...אה, כן!" אמר פרסי והמשיך.

"יש בבית רק ספרים! אשתי ה'חכמה' גורמת לילדים רק לקרוא ספרים, לא טלוויזיה, לא מחשב, לא אייפון, לא פורטנייט, לא כלום!" אמר פרסי.

"פעם אחת ג'יין שאלה אותי,'אבא, למה אמא כזו מרושעת?' זה הורס להם את הילדות! ולא רק להם היא לא מרשה מכשירי חשמל, אלא גם לי!" אמר פרסי בכעס.

"אפילו טאבלט למשחקים היא לא מרשה לי! ובינתיים אני נאלץ לקרוא את אשמת הכוכבים ולבכות אלף פעמים!"

"אני מבין..." אמר סילבסטר.

"אתה אומר בעצם שהיא לא מבינה אותך?"

"גם!"

"בסדר...עוד כמה תלונות יש לך?"

"המון!"

"אז אני אתן לך עוד אחת להגיד."

"אה?"

"עוד אחת, מר ג'קסון."

"אה,בסדר." אמר פרסי וחשב על התלונה המתבקשת.

"אה..מצאתי!" קרא פרסי.

"חופשות ושוויון!"

"מה הבעיה בחופשות?" אמרה אנבת' בכעס.

"שהן לא ממש חופשות, אולי!" אמר פרסי.

" 'אנבת, לאן נלך מחר?' 

לספרייה'

'ולעוד מחרתיים?'

'לפירמידה הגדולה של גיזה', ואני אפילו לא אוהב חול! ו...מקומות עתיקים ו...פירמידות ו...ספרים, או לקרוא!" אמר פרסי לאחר חיקוייו.

"היא אפילו לא נותנת לי להחליט משהו! רק היא בוחרת אילו נעליים לינזדי תקבל, ואיך נחגוג את יום ההולדת של טימי, ואיך יראה החדר שלנו!" אמר פרסי ונשם לרווחה, מוציא את כל הכעס שהרגיש בשבועות האחרונים החוצה.

"בסדר גמור." אמר סילבסטר.

"אנבת',תורך."

"הו, סוף סוף!" קראה אנבת' ושיגרה לעבר פרסי מבט נקמני.

"אז אם כבר פרסי הזכיר את עניין מכשירי החשמל, אני אגיד את הסיבה לכך שאני אוסרת אותם. הסיבה היא פרסי. איך? כי אי אפשר שיעבור שבוע בלי שבעלי היקר גורם להצפה בבית!" צעקה אנבת'.

"אני כבר משתגעת ממנו! תמיד אני אומרת לו-'פרסי, אל תשיר במקלחת!' והוא לא מקשיב! זה היה עוד בסדר כשהוא שר את Let it go, אלא שהוא התמכר לאיזה שיר ישראלי, 'שוטי שוטי ספינתי'! והוא יודע את כל המילים בעל פה! אתה קולט מה זה שבכל פעם שהוא מתקלח אני מוציאה את הילדים לחצר כדי שלא יטבעו??"

"אנבת'!" הצטעק פרסי.

אנבת' עשתה לו פרצוף.

"מי מחזיר למי עכשיו, הא?"

"ומהי תלונתך השנייה, גברת ג'קסון?" 

אנבת' הזעיפה פנים והצביעה על פרסי.

"אוכל כחול!" היא צעקה.

"הוא היחיד מבינינו שיודע לבשל, אבל הוא מבשל רק אוכל כחול! ולינדזי אלרגית לצבע מאכל כחול! כל פעם שהיא אוכלת אני צריכה להביא לה זריקה! וטימי-טימי אפילו הקיא מזה! אתה ראית פעם קיא כחול? אם לא, אז אתה בר מזל!" צעקה אנבת'.

"לא ראיתי קיא כחול, ראיתי מתאגרפים אגדיים, דם והמון רובים..." מילמל סילבסטר.

"אבל ג'יין אמרה שהיא אוהבת אותו!" אמר פרסי לאנבת'.

"היא אמרה את זה רק כדי שתרגיש טוב עם עצמך! היא לא באמת אהבה אותו. היחיד שאוהב את האוכל הכחול שלו זה צ'ארלס, והוא הכלב שלנו!"

פרסי גילגל עיניים.

"ומהי טענתך השלישית?"

"שהוא אובססיבי ללחימה!!" אמרה אנבת' ופלטה אנחת רווחה, כאילו חיכתה שנה כדי להגיד את זה.

"הוא הקים זירת אימונים בחצר! השכנים חושבים שאנחנו מטורפים!"

"אבל אם תבוא מפלצ-" התחיל פרסי, אך אנבת' קטעה אותו.

"ולא רק זה, אלא שהוא מצפה מהילדים שלנו להלחם כמוהו! ולא תקפו אותנו מפלצות כבר שנתיים, מאז שפרסי צלצל אלי כדי שאני אביא לו את הכריך לעבודה!"

סילבסטר רשם את זה.

"בסדר. רק לסיום, אני רוצה לשאול אתכם כמה שאלות קטנות, בסדר?"

הם הנהנו.

"מתי הייתה הפעם האחרונה שרבתם?"

"לפני כמה דקות."

"אנבת, עם מי היית מעדיפה להתחתן לולא פרסי?"

"לוק."אמרה אנבת'.  פרסי גלגל עיניים.

"מתי הייתה הפעם האחרונה בה יצאתם לדייט?"

"כמה חודשים..?"

"איך הילדים מגיבים לריבים שלכם?"

"תוקעים בנו את המבט המפחיד שירשו מאמא שלהם." אמר פרסי.

"פרסי, אתה אוהב את אנבת'?"

"כרגע?"

"בסדר גמור." אמר סילבסטר אחרי שרשם את הכול.

"סיימנו פה."

"מה, זהו?" התפלאה אנבת'.

"אתה לא מתכוון לעזור לנו במשברים בינינו?"

"ברור שכן!" אמר סילבסטרמבוקי (הייתי חייב).

"אני צריך מכם שתחכו עד שאחרוני הזוגות יהיה אצלי, ואז אני אקרא לכם, בסדר?"

"מה-?"

"אתם מעדיפים שאני אעזור לכם, או לא?" אמר סילבסטר ותקע בהם מבט מתעניין.

"אוחח בסדר, בסדר..." אמרה אנבת' בכעס.

"יופי, אז צאו בבקשה." אמר סילבסטר ולקח מיקרופון.

"הזוג הבא-קטניס ופיטה!"

אשמח לתגובות.

		הפרק הבא