מותו של הלוחם||פיקצר

טוב, שוב פיק קטן שנועד למשימה של "יער מלא בפיות||סדרת אתגרים"

מומלץ בטירוף!!!

מעולם לא חשבתי שאכתוב פיק על הנסיכה הקסומה, אבלללל

טוב, אני מקווה שיאשרו לי, ותהנו:)

---------------

האיש התרוממם על רגליו בעייפות, כאילו מנסה להסתיר את שריריו התפוסים או את רגליו השבורות. הוא הניף את חרבו אל על בתנועת ניצחון, והיה אפשר לראות בוהק לבן גדול בקצה החד שלה. לבו פעם בהתרגשות ועלה על כל מחשבותיו. אבל הוא הרגיש, שזה יהיה הדבר האחרון שיעשה בחייו. הוא הצליח להחזיק את עצמו כמעט למשך דקה שלמה, עד שנפל. עצמותיו הזקנות של האיש השמיעו קול חריקה דק, והוא נפל על פניו ארצה. פניו של האיש הפכו חיוורות, והוא החל לאבד את התחושה באצבעותיו הלבנות שעדיין אחזו בחוזקה בחרב, כאילו היא הסיכוי האחרון שלו לחיות. היה לו מזל רב שאף אחד לא יכל לראות את מותו של לוחם החרב המהולל, איניגו מונטיוה. האיש נשם עמוק, ועצם את עיניו בפעם האחרונה.

*פלאשבק*

הוא עומד באמצע מגרש נטוש, אחרי מות אביו, רוצה לנקום את נקמתו. הוא אוחז בחוזקה את הניצב שנועד לאיש בעל שש האצבעות, בעודו מרגיש את טעם הדם בפיו. האיש שמולו עמד בתנועה לועגת, ופיו גיחך.

הוא מחא כף ונכנס למרכבתו, מבלי להצטער שניה על מעשיו. איניגו עצם את עיניו, וצרב את מראהו של האיש במוחו. עוד יגיע זמן נקמתו.

הוא הרגיש את דמעותיו הזולגות על לחיו, והסתכל על גופת אביו. הוא העביר את מבטו על אצבעותיו, שעוד אחזו בחוזקה בחרב המהודרת, עשוית אבני החן, עטורת הדם.

הוא עמד באמצע קרב, יחד עם איש הלבוש בשחור. למעשה, הוא היה נראה בן אדם הגון. הרוח נשבה בחוזקה על פניו, והוא הרגיש קליל, חזק, ומאומן יותר.

יותר מהיום ההוא. הוא השפיל את מבטו אל חרבו, החרב שגרמה למות אביו, ונזכר בנקמתו. השכר שהוא מקבל מוזיני הוא צעד במציאת האיש בעל ששת האצבעות.

אבל עכשיו, הוא היה צריך להתרכז. הוא המתין בשקט, כלא רוצה להיות הראשון שתוקף, מוכן לכל תנועה שהאיש בשחור יעשה. ואז. הוא עילף אותו. אבל זה לא היה אותו אדם.

הוא לא היה רוצח. איניגו נשם עמוק. נותן לרגשות הנקמה על מות אביו להציף את גופו ואת נשמתו, והוא התעורר.

"שלום, שמי איניגו מונטויה, הרגת את אבי. היכון למות" בשעה טובה הוא מצא את האיש בעל שש האצבעות, מוכן לנקום את נקמתו.

הוא קרב אל רוצח אביו, ונעץ את חרבו בליבו. האיש שמולו התרסק על הרצפה בקול פיצוח עצמות, ולאחר שנים רבות, איניגו נרגע.

*סוף פלאשבק*

"עכשיו תורי למות" הוא מלמל, ברגעי חייו האחרונים, ונשמתו יצאה מגופו.