Shining shadows

שניקו הבין שיש לו קראש על וויל הוא לא אהב את זה. הוא לא אהב את זה בכלל, הוא לא היה מוכן להתאהב שוב בסטרייט (כי וויל הכי סטרייט,מה זה? LOL)

והוא החליט לעשות מה שהוא מצא לנכון,לגרום לוויל לפרוש מהמחנה לנצח בשביל שיהיה לו קל יותר להתגבר עליו. 

בהתחלה הוא כתב לו מכתב מרגש שבו היה כתוב משפט אחד. צא מהמחנה שלי.

~~פלאשבק~~

וויל סולאס חזר מהמרפאה אחרי יום מתיש במרפאה כשהוא מצא פתק מקופל מוצמד לדלת העץ של ביתן אפולו. הוא פיהק ופרע את שיערו הבלונדיני המבולגן ממילא, לקח את הפתק ונכנס לביתן.

קיילה ואוסטין מיד שמו לב לפתק שבידו של אחיהם הבכור. הם כבר היו רגילים לכל מכתבי האהבה שהשאירו לו בנות אפרודיטה על הדלת, אך מסיבה שלא הייתה ברורה לאוסטין וקיילה, הוא לא מצא בהן כל עניין (הערת הכותבת:בואו נחשוב ביחד! בחור שדוחה בחורות מהממות,מנפנף ברגליים כשהוא שוכב על הבטן וחצי מהזמן מפנטז על בחור אחר? לאאא, אין מצב שהוא גיי)

"נו,עוד מכתב ממעריצה?" שאלה קיילה והיא ואוסטין ציחקקו.

"אתם נורא מצחיקים" זעף וויל,"איך אתם לא חשבתם על זה שזה אולי מכתב מהמרפאה?"

"תמיד כל כך נאיבי!" קרא אוסטין והשניים התגלגלו מצחוק. וויל גילגל את עיניו הכחולות והתיישב על מיטתו ופתח את הפתק.

"צא מהמחנה שלי!" קרא וויל את המכתב. הוא היה די המום.

"מי יכול לכתוב לך דבר כזה?" תהה אוסטין.

"אתה חבר של כל המחנה! כולל כירון!" קראה החצויה הג'ינג'ית,"מי יכול לשלוח דבר כזה?"

"יש מצב שזה החצוי העצבני ההוא? בן האדס מה השם-"

"ניקו די אנג'לו!" השלימה קיילה,"הוא מסוגל לשלוח לוויל דבר כזה!"

"לדעתי יש לו הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית" ציחקק אוסטין.

"אנחנו לא יכולים להחליט דבר כזה לפני שנאבחן את זה" אמר וויל.

קיילה גילגלה את עיניה,"אוי,באמת,וויל, אתם האנשים הכי שונים שהכרתי אי פעם, אם יש מישהו שיכול לכתוב לך דבר כזה זה ניקו די אנג'לו!" אוסטין הינהן בהסכמה והשניים המשיכו לרכל על דברים אחרים. וויל זע במקומו בחוסר נוחות,הוא הבין שיצטרך לחכות עוד זמן עד שיגלה להם את הנטייה המינית שלו.

~~סוף פלאשבק~~

אחרי שניקו הבין שוויל לא ממש מתכוון להתכוון לעזוב את המחנה, הוא החליט לעבור לאמצעים יותר רציניים. כמו לשלוח שלדים למרפאה.

~~פלאשבק~~

וויל סידר את מדפי התרופות וזימזם לעצמו את 'שייק איט אוף' של טיילור סוויפט,זה היה יכול להיות יום רגוע לגמרי אלמלא שלד לבוש בשיריון רומי לא היה פורץ למרפאה.

וויל מיד ניסה לשלוף את הפיגיון שלו מחגורתו, כלי הנשק שלו במקרה שאין לו חץ וקשת,לרוע המזל, אוסטין וקיילה ניסו להחליט איזה פיגיון חותך אבטיחים הכי טוב אז הוא היה חסר נשק.

בנו של אפולו צרח והחל להתקדם אל החדר שלו במרפאה.

"לעזאזל עם זה" קרא וויל כשהדלת לא נפתחה, הוא ידע טוב מאוד מי שלח את השלד הזה, למרות שלא היה לו שמץ של מושג לגבי המניע.

הוא ידע שיש רק דרך אחת לברוח מהמרפאה וזו הדלת הראשית ובשביל להגיע אליה הוא היה חייב לעבור את השלד.

וויל זרק על השלד עציץ,המת היה די מופתע מאסטרטגיית הלחימה של וויל,שכללה בעיקר עציצים.

הוא זיהה חלון פתוח וקפץ דרכו בדרך שיכלה להיות חיננית אם לא היה מועך את ניקו די אנג'לו.

"סולאס!" קרא החצוי שחור השיער,"מה לעזאזל?!"

"אתה יודע בדיוק למה!" צרח וויל ותקע אצבע בחזהו של ניקו השכוב על הרצפה.

"לא,אני לא" אמר ניקו והתגלגל מתחתיו ונעמד,"אבל אתה לא יכול פשוט לקפוץ מחלון של מרפאה"

"השלד המחורבן שלך כמעט הרג אותי!" צעק, "אז אל תתנהג כאילו שאתה חושב שאני מטומטם!" הוסיף ונעמד אף הוא.

"אני באמת חושב שאתה מטומטם" אמר השני בפשטות.

"אני רופא! אני לא יכול להיות מטומטם!"

"אתה ההוכחה שרופאים יכולים להיות מטומטמים"

וויל כמעט חנק את בנו של האדס אך השלד החליט לחזור להופיע ונופף לעבר וויל בחנית שלו.

"למה יש לו שברים של עציץ על הראש?" שאל ניקו בבלבול,"אני לא זוכר שככה הוא נראה כשזימנתי אותו"

"אתה הודית!" צרח וויל,"ואני הייתי צריך להשתמש בעציצים בשביל להגן על עצמי!"

ניקו ציחקק.

"תעלים אותו!"

החצוי שחור השיער החווה בידו לעבר השלד שהתמוטט לכמה עצמות מתפוררות.

"למה, בשם כל האלים,אתה שלחת שלד שיתקוף אותי?!"

"לעולם לא תדע"

"נו,באמת!" התעצבן וויל, "תיתן לי רמז!"

"אמממ,לא" אמר והחל ללכת לעבר ביתן האדס כשבנו של אפולו הולך אחריו.

"בבקשה,בבקשה,בבקשה?" התחנן וויל,רץ לפניו ועשה 'פרצוף כלבלב'.

"אין לו לב! זה לא יעבוד!" צעק ליאו מביתן הפייסטוס שעל פניו חלפו.

"תסתום" 

"אני אעשה ה-כ-ל"

"אתה ממש מעצבן"

"אני סקרן!"

"סקרן זאת מילה יפה למעצבן" אמר ניקו.

"אני אתן לך את המיטה הכי טובה במרפאה בפעם הבאה שתיפצע"

ניקו עצר והרים גבה "אתה יודע מה אני רוצה"

"וגם סלייס אחד מהפיצה פפרוני של שולחן אפולו!"

"ו...?"

"בסדר, בסדר! וגם את הקלף שחסר לך!"

"תענוג לעשות איתך עסקים. תבוא היום לשולחן האדס ואני אגיד לך למה"

"תודה,תודה,תודה!" קרא וויל בשמחה,ולמרבה חרדתו של ניקו, חיבק אותו.

ג'ייסון הופיע משום מקום וראה את וויל מחבק את ניקו,"או מיי גאדס! אתם השיפ החדש שלי! סולאנג'לו בנשמהההה!!" אמר והתחיל להתפנבוי.

ניקו דחף ממנו את וויל, "העסקה מבוטלת"

"מ-מ-מה?" אמר וויל בתדהמה ועיניו הכחולות התרחבו באכזבה.

"הוא חסר לב!" קרא ליאו שהגיע לשם, "ג'ינגל בלס, ניקו סמלס-" התחיל ליאו לשיר בחוסר כישרון.

ניקו נכנס לביתן האדס והשאיר את ג'ייסון להתפנבוי, את וויל לדפוק לו על הדלת ואת ליאו לשיר.

~~סוף פלאשבק~~

אחרי המאורע הנוראי הזה, ניקו החליט לוותר על לסלק את וויל מהמחנה והחליט לנסות לבלות יותר זמן עם וויל, שלמרבה המזל עבד במרפאה,לניקו הייתה נטייה טבעית להיפצע ושריטות ופציעות אחרות היו נראים כמחיר קטן לשלם על מנת לבלות במחיצת בנו של אפולו.

~~פלאשבק~~

"נפלת על יד של שלד" חזר אחריו וויל בפקפוק, "אני חייב להפסיק להיות מופתע מהדרכים שאתה מצליח להיפצע בהן"

ניקו משך בכתפיו והושיט את ידו לעבר וויל, "תעשה את זה מהר סולאס"

"אני חושב לשים אותך כבר בבידוד. זה לא טבעי כל הפציעות האלו!" קרא וויל וחבש את ידו של ניקו.

"ובשם האדס! למה הקרסול שלך נפוח כל כך?!" הזדעק וויל.

"הקרסול שלי לא נפוח בכ-"

"אתה יכול לקדוח מחום,לסבול מכאבי בטן, לראות את העולם הפוך עם כתמים לבנים, להיות חצי עיוור צבעים,להקיא ולהזות ואתה עדיין תגיד לי 'אני לא חולה'"

"וחוץ מזה, איך אתה יודע איך הקרסול שלי נראה כשהוא לא נפוח? הנעליים האלה מסתירות הכל!"

"זה לא משנה לנו עכשיו!" הסמיק וויל,"תוריד את הנעל!"

ניקו הסיר את המגף שלו, "האם לוויל סולאס יש פטיש לקרסוליים?" 

"לא,אין לו!"

ניקו קיפל את הגרב שלו וחשף קרסול אדום, "אני מניח שזה רגע מאוד מיוחד בשבילך,ילד שמש, אחרי הכל,דמיינת את זה כל כך הרבה פעמים"

"פשוט תסתום" פניו של וויל הסמיקו אף יותר.

ניקו חייך לעברו ברשעות, "אני לא חושב"

~~סוף פלאשבק~~

לאט לאט, הקשר בין וויל לניקו הפך להיות יותר ויותר קרוב עד שוויל הפך לאחד מחבריו הטובים ביותר למרות שהוא עדיין נותר מושא אהבתו. ושכוויל יצא מהארון, ניקו הרגיש שזה הדבר הכי מדהים שקרה לו במשך שנים.

~~פלאשבק~~

"חברים," התחיל וויל לדבר אל השביעייה (בעוד שהרומאים ניהלו איתם שיחת איריס נט) ריינה,ניקו ואחיו למחצה בביתן אפולו, "אתם מכירים אותי כבר הרבה מאוד זמן. אני צריך לספר לכם משהו," וויל עצר ונשם עמוק,"אני הומוסקסואל"

"מה?!" קרא פרסי.

"סולאנג'לו יכול להתקיים!" התפאנביי ג'ייסון.

"זה נפלא!" חייכה פייפר

"היית יוצא איתי?" שאל ליאו בחוסר טאקט ו-וויל רק צחק.

"אני שמחה שסוף סוף התחברת אל עצמך!" אמרה אנבת'

"כן,עכשיו אולי תוכל לצאת עם-" התחיל פרנק אך קיבל ארבעה מבטים משפדים מריינה,הייזל,ג'ייסון וניקו.

"תזכירו לי לא לספר דברים יותר לפרנק" התלוננה הייזל.

"היי!"

וויל העיף מבט אל עבר ניקו, שחשב שאף אחד לא רואה אותו, ניקו חייך חיוך אמיתי, אומנם קצר יחסית אך עדיין חייך.

~~סוף פלאשבק~~

הקשר בין וויל לניקו התחזק יותר ויותר ועכשיו גם נוספו להם פלירטוטים מצידו של וויל והקנטות מרושעות על רקע רומנטי מצידו של ניקו וכמובן מתח מסוים ביניהם. ניקו נהנה לבלות יותר זמן איכות עם וויל אך הוא חשב שוויל צריך לעשות את הצעד הראשון,בעוד שוויל חשב שבגלל הטראומות שניקו עבר, הוא יפעל בזמן שיתאים לו,ולוויל לא הייתה שום בעיה לחכות.

 בבקשה תגיבו הפעם! שלוש תגובות ואני ממשיכה!

אל תשכחו להגיב לדרג ולהירשם!

הפרק הקודם		הפרק הבא