פענוח II סונגפיק

___

כל הזכויות על התרגום לעברית שייכות לאתר הזה - http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=657847&blogcode=11235473
למילים של השיר באנגלית - http://http//www.mp3music.co.il/lyrics2/text.aspx?id=62357
לקליפ המקורי של השיר - http://http//www.youtube.com/watch?v=RvnkAtWcKYg
כל הזכויות שמורות לרולינג כמובן ולפאראמור שיש להם שירים מדהימים D:

___

איך אני יכולה להחליט מה נכון ?
כשאתה מעונן על דעותיי
אני לא יכולה לנצח את הקרבות האבודים שלך כל הזמן
לא הולכת לקבל מה ששייך לי
כשאתה תמיד לוקח צדדים
אבל אתה לא תיקח את הגאווה שלי
לא, לא הפעם
לא הפעם

ג'יני נשכה את שפתיה בכעס, והוא חייך חיוך לגלגני. הוא הצליח להרגיז את הוויזלית הקטנה. משעשע.
"סתם קשה לך עם זה שמעולם לא היה לך מישהו שאוהב אותך באמת!" היא צעקה עליו במסדרון הריק.
חיוכו של דראקו קפא, והוא נעץ בה מבט קר. "יש לי הרבה אנשים שאוהבים אותי. הרבה יותר ממה שאת תחלמי אי-פעם, וויזלי."
אבל הוא הסתיר את הכאב, כי זה היה נכון.
אימו אהבה אותו, כמובן, אבל אף פעם לא טרחה לדאוג לו כשאביו הנחית עליו מכות עם החגורה. לדראקו כמובן זה לא שינה, אבל בתור ילד קטן זה הפריע לו.
וקראב וגויל...הם הזכירו לו תמיד את זנב-תולע שאביו היה מדבר עליו הרבה פעמים, זנב תולע הקטן, שבא אחרי אדון האופל מתוך פחד בלבד.
הוא נענע את ראשו, והביט בה.
היא הסתכלה עליו במבט ריקני. כל הכעס נעלם ממנה, והתמלא בדבר נוראי הרבה יותר-רחמים.
"אל תהיה טיפש." היא אמרה בריקנות, והתקרבה אליו.
הוא עיקם את אפו, ולא היה יכול להשיב כלום. כלומר, הוא רצה להשיב לה משהו מרושע בסגנון הזה, אבל, ובכן... בשלב הזה, כשהוא היה יכול להריח את הריח הטוב שלה, ולראות את העיניים החומות שהיו מלאות ברחמים והשיער הבוער שכיסה את פניה בגלים, הוא העדיף לשתוק.

איך הגענו לכאן ?
הכרתי אותך כל כך טוב פעם
איך הגענו לכאן ?
ובכן, אני חושבת שאני יודעת

היא הביטה בנער הבלונדיני.
למרות הכל, היא התחנכה בבית וויזלי, שבו מלמדים להגיד את כל האמת בפנים, גם אם זה אומר להיות חסרי טקט. היא למדה לפתח רחמים, אפילו אם זה כלפי מאלפוי.
"אני מרחמת עלייך." אמרה ג'יני באיטיות, "אני מאוד מרחמת עלייך, מאלפוי. אני מרחמת עלייך כי אתה תמיד תהיה רק ענף מהמשפחה; לעולם לא יהיה לך שום ייחוד. רק עוד אחד שהתחתן עם אישה שהוא לא אוהב ובקושי מכיר, עם הרבה כסף, עובד במשרד הקסמים. אחד שכולם מפחדים ממנו."
"ובכן, אם זה הפירוש בשביל להביא כבוד למשפחה שלי, זה מה שאעשה." אמר דראקו מאלפוי הצעיר בקור.
"ולא משעמם לך אף פעם להקשיב כל הזמן למשפחה שלך? אתה לא רוצה לפעמים לפרוץ גבולות? לא לעשות כל מה שמשפחה אומרת לך?!"
"בטח שאני רוצה!" הוא צעק בקול אחיד, "אבל אני לא יכול. וזה משהו שאת, וויזלי, לא תביני לעולם."

האמת מתחבאת בעינייך
וזה תלוי לך על הלשון
פשוט רותח לי בדם,
אבל אתה חושב שאני לא יכולה לראות,
איזה סוג גבר אתה
אם אתה גבר בכלל
ובכן, את זה אני יבין כבר בעצמי
איך הגענו לכאן ?
הכרתי אותך כל כך טוב פעם
איך הגענו לכאן ?
ובכן, אני חושבת שאני יודעת

"אז תסביר לי." היא אומרת בנחישות גריפינדורית שמאלפוי שונא, כמובן, מתקדמת לעברו.
"אז ככה." דראקו לא מאמין שהוא אומר את זה, והוא בהחלט צריך סיגריה עכשיו. למזלו, בתוך הוגוורטס אימו לא יכולה לגעור בו על זה שהוא מעשן את הזבל המוגלגי הזה. "אם אני לא אעשה את זה, הם יימחקו אותי מהמשפחה. לא יהיו לי חברים בבית שלי, ככה שגם לא יהיה לי קווידיץ'. אני אצטרך לסבול כל יום חיזורים של גריפינדוריות מטומטמות-" הוא שמח כשראה את הכעס ניצת בעיניה- "וכנראה אני לא אגיע לשום מקום כי אבא שלי ייתן למשרד הקסמים דיווח על התנהגותי המופרעת. וככה, כנראה, אני אגמור את חיי- מובטל, עם אישה גריפינדורית או בלי אישה, שזה בערך אותו דבר, בלי תחביבים או דירה או שום-דבר. אז למה זה שווה לי?"
היא מתנשמת, ואז תופסת בחולצתו, גוררת אותו לחדר שרותים נטוש ומנשקת אותו.
ודראקו שוכח הכל- את אבא שלו, את ה..."חברים" מהבית שלו, את המשפחה שלו, את הגאווה שלו, את הכבוד שלו, את הגבולות המסויימים שלי, את מי הוא שונא את מי הוא אמור לאהוב...

אתה רואה מה עשינו ?
הלכנו ועשינו מעצמנו טיפשים
אתה רואה מה עשינו ?
הלכנו ועשינו מעצמנו טיפשים

וג'יני נישקה אותו, וזה היה ממכר וכואב ודוחה ומושך... היא לא יכלה לעשות כלום.
הרגש הטיפשי שהיא הרגישה למאלפוי שיגע אותה כל כך הרבה זמן, ועכשיו... הכל ירד, השתחרר, נעלם...
היא ידעה שזה יחזור כשהוא ידחוף אותה מעליו ויפיץ לכל הבית ספר שאפילו היא-ג'יני וויזלי- התאהבה במאלפוי הדגול.
אבל לא. כשהוא משתחרר מההבעה ההמומה הוא תופס במותניה, מתיישב  על אחד הכיורים כשהיא כרוכה סביבו ומנשק אותה בחזרה.
והיא לא יודעת אם היא אמורה לאהוב אותו או לשנוא אותו, היא מביטה בו בסחרור כשהוא מצמיד את שפתיו לצווארה.
וזה טיפשי. היא יודעת שזה טיפשי, אבל היא ממשיכה עם זה.

כן
איך הגענו לכאן ?
הכרתי אותך כל כך טוב פעם, כן כן
איך הגענו לכאן ?
הכרתי אותך כל כך טוב פעם

הוא התנשם.
וזהו, הוא היה בטוח בזה- הוא אוהב אותה.
זה היה הדבר הכי מוזר שקרה לו, אבל הוא התאהב בג'יני וויזלי, הנערה שמציקה לו כל פעם שהוא רוצה סתם להשתעשע עם חבריו, שמקללת אותו ברשעות וגורמת לו לכעוס- למרות שבני מאלפוי לא אמורים להראות רגשות- והוא משוכנע שגם היא אוהבת אותו.
הוא חיבק אותה בחום שכאמור, לא מתאים לבני משפחת מאלפוי, ונשך את שפתיו.
וככה הם יישארו תמיד- הפכים גמורים, שני נערים שמתנדנדים בין אהבה לשנאה.

  אני חושבת שאני יודעת אני חושבת שאני יודעת
יש משהו שאני רואה בך
זה יכול להרוג אותי, אני רוצה שזה יהיה אמיתי

___

מקווה שאהבתם D: