"האישה היפה ביותר בעולם באותו הזמן הייתה הלנה,מלכת ספרטה"
הלנה רייבנקלו נקראה על שמה של הלנה מטרויה, והרבה התפלאו על בחירת השם, אחרי הכל, השם משקף את האדם ואת רצונותיו של הוריו. רוונה העדיפה שביתה תהיה היפה מכולן ולא החכמה מכולן או המוכשרת מכולן.
לרוע המזל, הלנה לא התאימה לשמה, היא הייתה יפה, כן, אך תווי פניה היו יהירים וקרים, כאילו היא מודעת ליופיה.
שיערה היה שחור כמו דיו של דיונון בשעת חצות, עור בהיר כמו דף נקי וצחור ועיניים אפורות כמו אותן אבני מונסטון שרוונה אהבה כל כך בתכשיטיה ושפתיה היו ורודות אך קרות כשפתי אדם מת.
"כשגילה מלנאוס שאשתו היפה איננה, הזעיק לעזרה את כל נסיכי יוון"
רוונה תמיד דאגה להלנה, לחינוך הטוב ביותר, הבגדים היפים ביותר, התכשיטים הנוצצים ביותר והתסרוקות המסובכות ביותר. אך רוונה שכחה לעצב את אופיה של הלנה, שהיה כמו קרחון מתחת לפני המים: קר, מסתורי, יפה, עמוק ואם מתנגשים בו, זה עלול להיות קטלני. הלנה הייתה קנאית, היא לא סבלה את העובדה שהיא ביתה של אישיות חשובה כל כך. היא לא אהבה את איך שהשוו את שיער השחור כזפת לשיער העורב השחור של אימה, היא שנאה את איך שמדברים רק על כמה שהלנה יפה אך כולם שכחו שמתחת ליופי הזה, מסתתרת אישה אמיתית, עם רגשות ורצונות משל עצמה.
"צי יווני אדיר, שמנה שמונה אלף ספינות, יצא למלחמה על טרויה בגלל הלנה, האישה היפה ביותר בעולם"
רוונה התעלמה מקנאותה של ביתה והעדיפה לעסוק בהוגוורטס, שם הצל של אימה תמיד כיסה על הלנה, שהייתה ידועה בתור 'הילדה היפה של רוונה'. הלנה התמיינה לרייבנקלו כי המצנפת הייתה עיוורת וראתה את מוצאה לפני אופייה. זאת הייתה הטעות הראשונה, ולא האחרונה, של מצנפת המיון.
"עשר שנים נמשכה המלחמה בין טרויה ליוון, עשר שנים של מלחמה עקובה מדם על האישה היפה ביותר בעולם"
הלנה שנאה את שמה, בנוסף להכל, אימה הייתה חייבת לבחור בשם מטופש עם משמעות, רצוי מהמיתולוגיה היוונית על מנת להוכיח את חוכמתה גם בבחירת שמות לצאצאים, כי זאת רוונה- האישה החכמה ביותר בעולם, שלא יכולה להתפשר על שמה של ביתה הבכורה ולתת לה שם רגיל כמו רוז או אליזבת'.
"לבסוף,הבינו היוונים שלא יצליחו לכבוש את טרויה בכוח הזרוע"
הלנה הבינה שלא תוכל להתעלות על אימה בשכלה אלא רק ביופייה. הלנה החליטה להיות כמו הלנה מטרויה, האישה היפה ביותר בעולם. מדי ערב ובוקר, הייתה מורחת על פניה וגופה שמן זרעי פשתן, כדי להפוך את עורה רך ונעים; היא הייתה משפשפת את פניה בשקיקון רטוב מלא שיבולת שועל על מנת למנוע פצעונים; היא הייתה מורחת על פניה קרם לחות מעורבב עם פרוות חד קרן ואף גנבה באחד מביקוריו של ניקולס פלאמל מסם החיים שלו והכינה ממנו משקה, שאותו שתתה כל ערב לפני השנה לאריכות ימים.
"חשבו היוונים וחשבו וניסו להמציא תכסיסים מתוחכמים כדי להפתיע את הטרויאנים"
ואכן, הלנה הייתה היפה מכולן, המוכשרת מכולן, הטובה מכולן- חוץ מאימה. והיא שנאה את בכל נפשה, הלנה רצתה להיות גם החכמה מכולן אבל לא היה לה מושג איך להפוך לחכמה מאימה בין לילה. הלנה היפה הייתה יושבת שעות בחדרה במגדל רייבנקלו ומנסה לחשוב על איך להפוך לחכמה מכולן.
"יום אחד, נולד במוחו של אודיסאוס תכסיס סוס העץ. היוונים שמעו על תכסיסו והחליטו שהוא הטוב מכולם. ואכן, הוא זה שהביא למפלתה של טרויה"
יום אחד, כשהלנה ישבה ובהתה בפסלה של אימה בחדר המועדון וחשבה כמה נרקסיסטי זה ליצור פסל בדמותך ולהציבו במקום פומבי כשהופיע הרעיון הזה במוחה. עטרת רייבנקלו- שתהפוך את הלנה לחכמה וחשובה מכולן.
יופייה של הלנה הלך וגדל עם קנאתה שתפחה למימדים עצומים. הלנה הייתה מחוזרת על ידי גברים רבים אך דחתה את כולם. אולי זה נשמע מעט סוריאליסטי עבור הלנה לחשוב כך אבל היא רצתה להתחתן מאהבה, עם בחור שיראה בה יותר מקליפת היופי החיצוני שלה. אימה זעמה עליה שדחתה כל כך הרבה מחזרים אך במיוחד כאשר הברון חיזר אחריה והיא השיבה את פניו ריקם.
"וזו הייתה התוכנית: היוונים יבנו סוס ענק ובתוכו יתחבאו חיילים, הם יעמידו את הסוס מול חומות טרויה ויתחבאו. רק יווני אחד יישאר במקום, והוא יספר להם שהיוונים חזרו ליוון וישכנעם להכניס את הסוס אל העיר, ובשעת לילה מאוחרת, יפרצו החיילים מבטן הסוס ויפתחו את שערי טרויה וכך ייכנס הצבא היווני ויכבוש את טרויה"
הלנה תיכננה כיצד תגנוב את העטרת: היא תרדים את אימה,תיכנס אל חדרה, תיקח את העטרת מעל פסלה ותברח מאנגליה אל אלבניה- ארץ כה נידחת שאפילו לא אומרים אותה בעת שמשחקים ארץ-עיר.
"בחצות הלילה נפתחה הדלת הסודית בבטן הסוס, וממנה יצאו החיילים היוונים שהתגנבו בשקט אל שערי העיר ופתחו אותם. וכך, לתוך העיר הרדומה צעד באין מפריע הצבא היווני"
הלנה נכנסה אל חדרה של אימה הישנה וחיפשה את פסלה של רוונה שעליו הייתה מונחת העטרת. היא תלשה אותה מדמות הפסל, שנעצה בה עיניים גדולות ועצובות.
'חוכמה בלי גבולות היא אוצר לדורות' קראה הלנה חרישית מהעטרת המפוארת שבידה. היא הייתה עשויה מכסף טהור, אולי אפילו פלטינה, והיו נעוצות בה אבני אחלמה גדולות כמו אגרופים,לעטרת היו כמה נוצות של עוף חול סגול- מוטציה נדירה. הלנה חייכה לעצמה והתעתקה לאלבניה. רק לאחר בריחתה של הלנה הוטל הקסם המונע התעתקויות ברחבי הטירה.
"הטרויאנים התעוררו משנתם והבינו מה קרה, הם חגרו את נשקם כדי להימלט אך היה מאוחר מדי. טרויה עלתה באש"
הלנה התחבאה במשך זמן רב באלבניה, היא לא ידעה כמה זמן במדויק כי הייתה מנותקת מהעולם. אך כעת, הלנה הייתה היפה מכולן, המוכשרת מכולם, הטובה מכולן והחכמה מכולן. היא סוף סוף התעלתה על אימה. הלנה שמעה צעדים כבדים ביער וטמנה את העטרת בגזע עץ חלול. מולה עמד הברון, שאותה דחתה אינספור פעמים. הוא סיפר לה שאימה חולה, נוטה למות משיברון לב והציע לה לחזור איתו. הלנה סירבה.
"עם שחר,הייתה העיר טרויה הנהדרת לגל חורבות וכל תושביה היו מוטלים מתים על הארץ"
הלנה הרגישה בחמת זעמו של הברון. הוא נעץ בחזה סכין כסף ודקר אותה פעם אחת בודדה, שהספיקה לה למות. היא צנחה על הארץ בחינניות מדהימה למישהי מתה זה עתה. אפילו כשהייתה מתה, היא הייתכ היפה מכולן.
טרויה נמחקה מהעולם, ואילו הלנה היפה, שבגללה פרצה המלחמה, נשארה בחיים"
זה אחד מהטקסטים הרציניים ביותר שכתבתי אז אשמח לתגובות ואישור!
|