אבק

זה לא הוגן.

זה אף פעם לא הוגן.

אף פעם לא מכבדים אותנו.

לא נותנים לנו את הכבוד הראוי לנו.

פעם אחת. רק פעם אחת. אני מבקש שתתייחסו אלינו יפה.

זה שאנחנו שונים מכם לא אומר הרבה.

תחשבו אם לכם זה היה קורה.

הייתם מרגישים אומללים.

חסרי ביטחון.

חסרי כח.

אף פעם אף אחד לא מתייחס אלינו כראוי.

יש אנשים שלא מתייחסים.

יש אנשים שמקללים.

ואפילו יש כאלה שפוגעים.

אבל אתם פשוט יושבים ומסתכלים.

כן כן. גם ההורים, והמורים, והתלמידים האחרים.

זה כמו חתול ללא זנב.

זה כמו עכבר ללא אוזניים.

זה צב ללא שיריון.

זה ציפור ללא כנפיים.

זה להרגיש חסר תועלת לגמרי.

כאילו נולדת בטעות.

וכשאנחנו מחפשים נחמה,

זורקים לנו "יהיה בסדר". וגם זה ברישעות.

זה לא הוגן.

זה אף פעם לא הוגן.

אף פעם לא מכבדים אותנו.

לא נותנים לנו את הכבוד הראוי לנו.

פעם אחת. רק פעם אחת. אני מבקש שתתייחסו אלינו יפה.

אם זה קשה לכם,

תחשבו איך זה להיות כמונו.

כי בלהיות קוסם אפשר להיתגאות.

אפילו למוגלג יש סיבות.

אבל אנחנו, אנחנו כלום.

אנחנו אבק בישבילכם.

אבק שמכונה בשם - "סקיבים".