ניצחון מוחץ

"את רצינית??? באמת???" שאל הארי. דמעות של שמחה עיקצצו בעיניו, בזמן שחזהו געש בתוכו, וידיו החזיקו את קצוות שערו, מה שהשווה לו מראה של מטורף מושלם.

"היא באמת- ומי- את יודעת - מי..." הוא חייך חיוך קורן.

"אמא. היא התכוונה להטיל עליי קללה ממיתה, והיא הייתה איטית מדי בשביל הקללה שלה" השיבה ג'יני בגאווה, בזמן שאמה הוצפה בדמעות ובסומק ארגמני עז.

הארי ניגש וחיבק אותה.

ברגע שהוא הרגיש שהדמעות הולכות לגבור עליו, הוא הרפה מהחיבוק החזק, הספיק לומר, "אממ – שירותים" והסתלק משם.

הוא עלה לחדר השירותים, כובש את פניו בידיו, בלי לדעת אם הוא רוצה לצחוק או לבכות.

הוא הגיע לשירותים והביט במראה.

סוף סוף.

החזה שלו געש, והוא היה די מופתע שאף אחד לא בא לבדוק מה שלומו בגלל פעימות הלב החזקות, המהירות והעוצמתיות שלו.

סוף סוף, סוף כל סוף, האישה השנואה עליו בעולם – זו שעינתה, רצחה, פירקה משפחות ואפילו הצליחה לברוח מאזקבאן, לא תטריד אותו יותר לעולם.

מי שרצחה את פרד, ואת אביו – טוב – את מי שהיה הכי קרוב לאביו.

הנקמה של סיריוס ננקמה.

בלטריקס לסטריינג' – מתה.

לא תחזור.

לא תפרק עוד אף משפחה.

לעולם.

הארי רץ לחצר, כי היה בו כל כך הרבה מרץ שנחדר אליו.

הוא צווח, צהל, קפץ, רץ הלוך ושוב, כישף זיקוקים ענקיים, נישק את ג'יני, חיבק את- רגע, מה..?

לרגע הארי קלט מה הוא עשה לפני כמה שניות, ללא משים.

ג'יני רק חייכה חיוך משועשע למראה ההפתעה המוטרפת על פניו.

"ג'יני-" הוא אמר וניגש אליה, "עשיתי טעות שהיא פשוט... שאי אפשר להסביר אותה. אני רוצה ש..."

ג'יני חייכה והפסיקה אותו.

היא נישקה אותו.

אחרי כמה שניות, דקות, או אפילו כמה ימים שטופי שמש, הם התנתקו זה מזו.

"שנחזור?" היא חייכה, ידה האחת מחזיקה את ידו של הארי, והשנייה כרוכה סביבו, בעוד המצח שלהם נפגש.

"בדיוק" השיב הארי ונישק אותו שנית.

הפעם, זה לא היה כזה מענג, ארוך ותשוקתי כמו שזה היה קודם, מכיוון שקינוח אף קולני עצר אותם.

שניהם הביטו אל אותה הנקודה, בדיוק היכן שגברת וויזלי התייפחה, וייללה מילים לא מובנות מתוך הממחטה שלה.

הארי הצליח לשמוע איזו אחת או שתיים, כמו: "חמודים שלי..." או, "ג'יני..."

ג'יני חצתה לעברה את המדשאה וחיבקה אותה.

שתי הנשים החבוקות נכנסו אל תוך הבית.

הארי הביט בשער הכניסה לגינה.

הוא היה בטוח שהוא היה יכול לראות משהו.

וכן, כך היה. זה היה פטרונוס מתוק וחייכני שקיפץ אליו.

"כן, סיריוס," הוא לחש אל הכלב הכסוף שבא וקיפץ מסביבו. "הם מתו. ניצחנו."

---------------------------------------------------------------------------------------------------

טוב, קודם כל - אני ממש מקווה שנהניתם.

דבר שני, אני ממש אשמח לתגובה בונה (לא בהכרח), להמלצה או לדירוג.

הדבר השלישי היה שאני רוצה קרדיייייייייטטטטטטטטט!!!!

היה לי נורא קשה לכתוב שהדמות האהובה עליי מתה!!!

טוב... וזהו...

חח, תודה שקראתם!