סאגת הקנאה של ויל סולאס

אחרי הרבה זמן שלא היה סולאנג'לו אז הנה לכם! אני יודעת שהתגעגעתם אליי! אלא אם אתם שונאים סולאנג'לו ורק מתים להיפטר ממני. אבל זה לא יקרה בקרוב! מוהעהע תאשרו בבקשה!

אני לא המצאתי את פרסי ג'קסון וכל הדמויות לא שייכות לי ואני לא מתכוונת להרוויח מזה רווח כספי! רק כיף והתקף פאנגירל רצחני!

ניקו שכב במיטת המרפאה שלו ושלח מבטים זועפים אל תקרת העץ. הוא כל כך רצה את האוזניות שלו ולשקוע בשירים שהם לא של טיילור סוויפט, שאותה בן מסוים ומעצבן של אפולו לא הפסיק להשמיע. 

"היי, ילד מוות, איך אתה מרגיש?" שאל ויל בחיוך מסנוור.

"מעולם לא הרגשתי טוב יותר" אמר ניקו בציניות, "אם הייתי מרגיש טוב לא הייתי נמצא פה בכלל"

ויל גילגל את עיניו, "בסדר, אני תכף אביא לך את התרופות שלך ואתה תנטול את כולן ולא תאיים על חצויים שיבלעו אותן במקומך כי אני אדע על זה" אמר ויל במבט מאיים במיוחד. ניקו עמד להגיד לו שהוא מושפע ממנו ושאם הוא לא רוצה להפוך לגוש של שנאה אז כדאי לו לשחרר אותו ומיד אך נשמע קול דינדון עדין של דלת המרפאה וריינה נכנסה פנימה וניגשה אל מיטתו של ניקו.

"היי ויל, היי ניקו" אמרה והתיישבה לידו, "אני מקווה שאתה לוקח את כל התרופות שלך"

ויל החמיץ פנים, "בדיוק הלכתי להביא אותן" אמר והסתובב באחת אל כיוון החדר שלו.

ניקו חשב שזה מוזר אך לא אמר דבר, "אני לוקח חלק מהן, רק את הממש ממש מגעילות לא"

ריינה נעצה בו מבט זועם, "אלו תרופות ניקו! אתה מתעקש להתאשפז כל שני וחמישי במרפאה בגלל אפיסת כוחות, אתה צריך לקחת את כל התרופות, ללא יוצאות מן הכלל"

בנו של האדס נאנח, "אין לי דרך לברוח מזה"

ריינה הינהנה בשביעות רצון, "נכון מאוד. עם כל הפעמים שאתה מתאשפז במרפאה אני מתחילה לחשוב שאתה מכור לריח של התרופות"

"אני לא מכור לריח של תרופות!" מחה ניקו כשמגש עץ מלא בתרופות שונות ומשונות הוגש אל מולו.

"קח את כולן, ריינה תשגיח עלייך. אני צריך לדאוג לשאר החניכים" אמר ויל בקור ועבר למיטת חצויה אחרת.

ריינה הסתכלה על ויל בהפתעה, "מה עובר עליו?"

"אני לא יודע, הוא ככה כל פעם שאת מגיעה ואז הוא נהיה קריר אלי כל היום" הודה ניקו.

ריינה הרימה גבה אך לא אמרה דבר. ניקו הכיר את המבט הזה.

"על מה את חושבת?"

"אולי הוא מאוהב בך והוא לא יודע שאתה גיי והוא בטוח שאני הסוגשל חברה שלך?" גיחכה ריינה, "זה מתאים לו להמציא כל מיני תיאוריות קונספירציה"

החצוי שחור השיער הטיל את ראשו לאחור ופרץ בצחוק מתגלגל שנשמע בכל רחבי המרפאה. האפשרות שמישהו יחשוב שהוא וריינה מאוהבים הייתה פשוט חסרת היגיון מהבסיס. אבל סולאס טיפש, הוא לא יודע בכלל על המיניות של ניקו. הוא נרגע מהתקף הצחוק שלו ופנה להביט על ויל, ששלח מבט קטלני אל ריינה. אפילו בנו של האדס הרגיש קצת לא נעים כשראה את הזעם במבטו.

"מאוהב בי? הוא סטרייט" אמר ניקו וגילגל את עיניו.

ריינה הנידה בראשה, "תסלח על הסטיריאוטיפים אבל תסתכל מסביבך-" היא החוותה אל הפוסטרים של טיילור סוויפט התלויים על הקירות, "זה צועק גאווה"

"אני חושב שיהיה לי קשה לסלוח לך על הסטריאוטיפים האלה"

ריינה חייכה; "אתה תראה שאני צודקת ואז תוכלו שניכם להתמזמז" והיא קמה ממקומה והחלה ללכת אל היציאה מהמרפאה.

ניקו התיישר מיד במקומו, "זה לא יקרה!"

ריינה הינהנה בסרקסטיות ויצאה מן המרפאה כשמבט רצחני במיוחד מלווה אותה. סולאס לא ניגש אל ניקו כל היום למעט הפעמים שהיה צריך. 

ניקו לא הבין ממש את הסיבה להתנהגות המוזרה של בן אפולו והעדיף לדבוק בסטרייטיות של ויל אך בכל פעם שחשב על זה הוא הרגיש תחושת דקירה קלה בליבו. 

אוי לא.

מה אם סולאס מאוהב בריינה ומתחבר איתו רק כדי להתקרב אליה ולהתיידד איתה ואז להזמין אותה לצאת איתו. זה נשמע הסבר הגיוני למה ילד השמש הזה מתקרב אליו, אין שום סיבה הגיונית שהוא ירצה להתחבר איתו מרצונו. גם אם ניקו היה רוצה להרגיש נעלב, הוא לא היה מחזיק מעמד מול המבט הנוצץ והכחול של האידיוט השלישי הכי גרוע בהיסטוריה. (המקומות הראשונים שייכים לג'ייסון ופרסי אם תהיתם)

גם יום למחרת ויל שיפד את ריינה במבטיו והמבטים האלו די הלחיצו את ניקו אבל אם תספרו את זה למישהו, ניקו נשבע שהוא יבוא לשסף לכם את הגרון באופן אישי. בכל אופן, החצוי האפל היה בטוח שויל מאוהב או לפחות דלוק על ריינה ובגלל זה הוא התחבר עם ניקו, החבר הכי קרוב שלה, בשביל שיוכל גם הוא להתקרב אליה. ניקו גם לא יכל להתעלם מכך שסולאס בא עם הבגדים היפים ביותר שלו למרפאה, לא שיש צבע שלא יחמיא,פרט לשחור, למרות שגם לגבי זה ניקו גם לא היה בטוח, הוא היה צריך לראות את סולאס בשחור. זה יהיה מחזה מרהיב. בנו של האדס רצה לבעוט בעצמו על זה שחשב על זה בכלל. ויל לא עושה את זה בשבילו, הוא רק אוהב את ריינה. ניקו היה בשכנוע עצמי עמוק שהבחור הבלונדיני מאוהב בריינה ומביע את אהבתו בדרך לא קונבנציונאלית- שליחת מבטים זועמים לכיוונה.

למחרת, שריינה הסתלקה מהמרפאה אחרי שנמאס לה מתיאוריות הקונספירציה של ניקו וטענה ש"הוא ממציא לעצמו דברים בדיוק כמו סולאס". מובן שזה היה שקר, ניקו די אנג'לו תמיד צודק. למרות שבסתר ליבו, הוא העדיף לטעות במקרה הזה, לא משנה כמה לגלוגים הוא יקבל מריינה. בכל אופן,  ניקו היה עסוק כל כך בלהבין את התוכנית לכאורה של ויל סולאס כשהוא לא שם לב שבן אפולו המדובר עומד לצידו.

ויל החמיץ את פניו, "היי די אנג'לו"

"הייי סולאס" השיב ניקו.

לרוע המזל, לויל סולאס הייתה נטייה מצערת להתבשל בתוך המיץ של עצמו עד שהצליח להעלות על שפתיו את מה שהטריד אותו.

"מה נסגר איתך סולאס?" שאל ניקו.

ויל החמיץ את פניו עוד יותר, לרמה חדשה של פרצופים חמוצים שאפילו ניקו לא התקרב לרמה הזאת, "אני בסדר גמור. אני תמיד בסדר" אמר בזעף.

ניקו לא אהב את הפרצוף הזועף של ילד השמש, שהיה אמור לחייך לכל בן אדם בחלל הנתון, "אז למה אתה עם הפרצוף החמוץ הזה? הוא פוגע באטרקטיביות שלך-" אמר ניקו, "אני מתכוון שהוא פוגע באווירה המרפאתית המאושרת וכל זה" תיקן את עצמו מיד.

נראה שסולאס לא שמע מילה על הפגיעה באטרקטיביות כי הוא הזעיף את פניו אפילו יותר, "בחורה נחמדה, הריינה הזאת, לא?" אמר במרירות תהומית.

ריינה צדקה. סולאס הטיפש להחריד חשב שניקו וריינה מאוהבים אחד בשנייה. זה היה כל כך מטומטם שרק סולאס היה יכול להאמין לתיאוריות שלו. אך ריינה לא דייקה בחלק אחד- ויל סולאס לא מאוהב בו.

ניקו פרץ בצחוק, "אני גיי" פלט ומיד התחרט על כך שאמר את זה.

ויל לא מטקסס? איפה שיש את כל השוביניסטים, הרפובליקניים וההומופובים? עכשיו ויל בטוח יפסיק לדבר איתו.

בן אפולו הרים את גבותיו בהפתעה, "א-א-אתה גיי...?" שאל בחוסר אמון.

ניקו הינהן ושיפשף את עורפו במבוכה. 

הבעתו החמוצה של ויל נעלמה כלא הייתה ואת מקומה תפס חיוך זוהר, "או-וואו, באמת? זה נפלא, אין לי בעיה עם גייז" הוא הבזיק אל ניקו עוד חיוך זורח בצורה מעצבנת במיוחד.

סולאס טס ממרפאה בהתרגשות ובנו של האדס היה כל כך מופתע מהתנהגותו הלא מקצועית שאפילו לא הוציא הגה כשויל רץ לכיוון לא מוגדר.

זמן קצר לאחר מכן, סולאס הטיפש חזר עם אותו חיוך נוראי ויפה, שניקו תיעב עד עמקי נשמתו. היה צריך להוציא את חיוכו של בנו של אפולו מחוץ לחוק. זה כמעט בלתי אפשרי לסרב לו כשהוא מחייך אלייך ככה. זה קשה לניקו לסרב לו גם ככה אך החיוך הזה מחמיר את הבעיה העמוקה שנקראת 'ויל סולאס'

המרפא הבלונדיני חזר לניקו עם חיוך אפילו בוהק יותר מזה הקודם וניקו כמעט כיסה את עיניו על מנת להתגונן מהקרינה, ויל הגיש לפניו את התרופות שלו והסתכל אל עיניו במבט כל כך זורח שניקו כמעט פער את פיו.

בזאת תמה סאגת פרצופי הקנאה של ויל סולאס.

כמובן שניקו לא חשב על זה בכלל. 

כמובן.

אז אני אשמח לתגובות ולאישור! תודה לכם ומקווה שאהבתם פיק סןלאנג'לו שאין בו נשיקה דרמטית בסוף!

אל תשכחו להגיב את דעתכם למטה ולאשר לי!