חייה של אמילי

בלטריקס היתה בחדר לידה עם וולדמורט.

דלפי הייתה בידיה של בלטריקס, היא שמחה כלכך.

"אני כלכך שמחה שיש לנו בת!" אמרה בלטריקס והסתכלה בעייניה החומות והגדולות.

"תזכירי לי שוב למה קראנו לה דלפי?" שאל וולדמורט את בלטריקס.

"לפי דעתי זה שם ממש יפה" חייכה בלטריקס בפעם הראשונה מאהבה לביתה.

היא ידעה שזה רק בשביל שלוולדמורט יהיה יורשת, ולא בגלל שהוא אהב אותה..

"טוב תתכוננו ללידת ילדתכם השניה!" אמרה האחות בשמחה.

פתאום תחושת חרדה נכנסה בבלטריקס, היא נבהלה מאוד והשתדלה לא להפיל את דלפי.

"אממ בטח יש טעות.. אין לנו ילדה שניה.." אמרה בלטריקס מבוהלת.

היא נזכרה שהיא בתחפושת, בשביל שלא יזהו שהיא אוכלת מוות.

הפאה הבלונדינית גירדה לו יותר ממקודם.

היא הסתכלה על וולדמורט, הוא נראה מבוהל ביותר.

פעם ראשונה שהיא ראתה אותו כך.

"פשוט תלדי אותה, אני כבר אדאג להיפטר ממנה" לחש באוזנה של בלטריקס.

עברו שעות ארוכות, וולדמורט ובלטריקס הסתכלו על ילדתם השנייה.

בעומק ליבה, בלטריקס לא רצתה להיפטר מילדתה, היא אהבה אותה.

עינייה הכחולות נצצו, היא הייתה נראית כלכך שלווה.

וולדמורט ראה אחיות מבית החולים צופים בהם בחשדנות.

"צריך ללכת, מייד!" ציווה וולדמורט על בלטריקס המסכנה.

היא עוד הייתה מותשת מהלידה, ובקושי יכלה לזוז.

"אני לא יכולה.." אמרה בלטריקס בחשש.

הוא נראה מעוצבן מהרגיל.

הוא לקח את ידה והם יצאו מחדרם.

"אישתך לא נראית טוב מר גוליס, היא צריכה להישאר כמה ימים" אמרה האחות.

לוולדמורט נמאס, הוא הוריד את תחפושתו והרג את האחות מייד.

כולם בבית חולים נבהלו כלכך.

וולדמורט הצית מייד שריפה, בשביל שלא יהיו עדים.

הוא ובלטריקס התעתקו משם מיידית לאחוזת מאלפוי.

וולדמורט ידע בלוציוס הפחדן עזב את אחוזתו, מפחד אליו.

בלטריקס נשכבה וכאב לה ממש הבטן.

אך לא העזה להגיד כלום לוולדמורט.

"אני הולך לאמר לסנייפ שמחר תיערך המלחמה, אז שהתכונן" והתעתק משם.

בלטריקס נשארה לבדה עם שתי בנותיה.

היא שיערה שהיא לא תשרוד במלחמה, אבל זה היה בשביל הניצחון שלהם.

היא לקחה דף שהיה שם, וכתבה דלפי ושמה על ביתה.

על ביתה השניה שמה דף, ולה היא קראה אמילי.

"אני כל כך מצטערת" אמרה בלטריקס בבכי.

"לא הייתי צריכה להצטרף לאוכלי המוות, אך עם הימצאו אותי אצטערך לשבת באזקבאן" בכתה בלטריקס.

אמילי ודלפי הסתכלו עליה, לא מבינות כלום ממה שקורה.

למחרת היה המלחמה, היא השאירה את בנותיה ליד חדר מסוים.

היא ידעה שאולי לא כדאי לה לעשות זאת.

אך היא הייתה חייבת.

היא השאירה שם את התינוקות, ליד חדרו בהוגוורטס של הארי פוטר.