לילי רואה את העתיד\נטוש

וויתור זוכויות לאחת והיחידה j.k rowling תודה על הסדרת ספרים הטובה הזאת שנקראת הארי פוטר

השנה עכשיו 1981. התאריך הוא ה31 ליולי. לא כולם יודעים זאת, אבל זה התאריך שכל עולם הקוסמים יזכור. תאריך של אבל ושמחה. תאריך שנותן תקווה. ברור שמדובר בתאריך שבו וולדמורט נעלם כמעט לעשר שנים. היום האחרון של לילי וג'יימס בחיים. בבית קטן ונחמד במכתש גודריק שכרגע הוא עומד שלם, הכל קרה.

ג'יימס:"לילי הוא בא קחי את הארי מכאן עכשיו!" הוא אמר זאת בבהלה ונחישות. 'הוא ינסה לעקב אותו כמה שרק יוכל' חשב.

לילי לקחה את הארי ורצה במדרגות לחדר שלו, 'שם יהיה לי יותר קל להגן עליו' היא חשבה.

היא שמה אותו בעריסה ומלמטה שמעה דלת נפתחת בבום. היא שמעה גם את ג'יימס שמנסה לעקב את הלורד וולדמורט ללא הצלחה.

וולדמורט:"אבדה קדברה" 

ותפאום היה שקט, ג'יימס לא נשמע. עכשיו לילי כבר בכתה. 'אני לא ייתן לו להרוג את הארי! הוא הדבר האחרון שנשאר לי'חשבה. פתאום הדלת נפתחה ברעש גדול והלורד וולדמורט נראה בדלת. לילי אפילו לא שמה לב שהוא עלה במדרגות למעלה. מייד נעמדה וחסמה את הלורד וולדמורט מלהגיע להארי.

וולדמורט:"זוזי ואחוס על חייך"

לילי:"לא בבקשה אל תהרוג את הארי הוא רק תינוק, רק לא את הארי".

וולדמורט:"זוזי עכשיו בוצדמית טיפשה!"

לילי:"לא בבקשה לא את הארי רק לא את הארי".

וולדמורט"זוזי עכשיו או שאהרוג גם אותך"

לילי:"לא את הארי, תהרוג אותי במקום רק לא את הארי".

וולדמורט:"מוגלגית טיפשה, אבדה קדברה"

לילי נחתה על הריצפה, ללא רוח חיים. ופתאום כל העולם נעצר. וולדמורט נראה באמצע עוד הנפה של אבדה קדברה. הארי נראה בוכה בעריסה שלו. לילי עכשיו הייתה רוח שלא נראת לעיין. היא מייד התעשתה והחליטה ללכת לנסות להביא עזרה. היא עפה למטה לכיוון היצאיה אבל, באמצע ראתה את הסיוט שלא רצתה לראות. היא ראתה את הגופה של ג'יימס מוטלת על הרצפה.

לילי:"לא!" 

צעקה אבל קולה לא נשמע ברחבי הבית או מחוץ לו.היא עלתה למעלה לנסות להציל את הארי, להזיז אותו משם הרי הוא הדבר האחרון שנשאר לה. היא עפה למעלה עקפה את וולדמורט והגיע לעריסה של הארי הקטן. היא ניסתה לגעת בו אבל לא הצליחה. היד שלה עברה דרכו, כאילו היא רוחה כמו שיש בהוגוורטס. היא ניסתה שוב הפעם לגעת בו ושוב פעם ללא הצלחה עד שוויתרה והסכלה לכל מקום בחדר בתסכול. מבטה נתקע כלפי מטה. היא ראתה מהשהו מוזר ומפחיד ביותר. היא ראתה את עצמה רק שמי שהייתה למטה נראתה גופה מתה. היא לא הבינה מה קרה, איך זה יכול להיות שהיא כאן מנסה להציל את הארי אבל גופה למטה בלי חיים. היא הלכה למראה שהייתה שם בחדר וחשבה 'אני אלך למראה ואראה את עצמי שם כי אני לא מתה הרי אני כאן מדברת לעצמי' אבל למרות מה שחשבה, השתקפותה לא נראתה במראה. 'מה? איך זה יכול להיות? אני לא קיימת?' חשבה בקול. כאילו רק חיכו שהיא תגיד שהיא לא קיימת, הופיעו בחדר המון כדורים זוהרים. בהתחלה היא נרתעה. אבל לאט לאט התקרבה לכדורים. היא התקרבה לכדור שהיה הכי קרוב אליה, וראתה שם ילד שנראה בן שלוש, שדומה בצורה מחשידה לג'יימס אבל עם העיינים שלה, ישן במה שנראה סלסילה עם שמיכות מרופטות ובלויות. 'מה האם זה העבר של הארי' שאלה בלחש, ובתגובה נכתב בכתב יפה ארוך ומסולסל המילה "כן". היא הסתכלה בכדור הבאה ובו נראה הארי בן ארבע צופה בקנאיות בילד שמן יחסית אוכל גביע גלידה. 'למה להארי אין גלידה? למה הוא רק צופה בילד הזה אוכל גלידה?' חשבה לעצמה הפעם בשקט. היא שמה לב שליד הילד השמן נראתה טוני וורון בעלה. פתאום האמת הכתה בה, היא וג'יימס מתו. ההורים של שניהם גם כן מתו ולג'יימס אין אחים. טוני היא קרובת המשפחה היחידה שנשארה להארי אז הגיוני שהוא יגור איתם. פתאום היא הייתה עצובה ודמעות התחילו לרדת שוב. אלה לא החיים שהיא רצתה שהארי יזכה בהם. טוני שנאה אותה ולכן הגיוני שהיא לא תתיחס יפה להארי. היא החליטה שראתה מספיק את הסיטואציה בכדור הזה ועברה לכדור הבאה. בכדור הבאה נראה הארי חוטף מכות מהילד השמן שהבינה שהוא הבן של טוני ומהחברים שלו. לילי מיד ניסתה לעזור לו, שלחה יד לכדור. היא נשאבה לתוך הזמן והסיטואציה שהכדור הראה.

היי אני אשמח אם תכתבו תגובות ותגידו לי מה דעתכם כדי שאני ידע לשפר בפרק הבאה♥

		הפרק הבא