אהבה כואבת

״למה? למה הבאת את הפושע הזה לפה?״ שאלה אלזה את אנה בעת שאכלו את ארוחת הצהריים. הנס ישב בראש השולחן, רחוק מהם, כך שלא היה יכול לשמוע אותם.

״הסברתי לך כבר, אלזה!״ כעסה אנה. ״להנס לא היה לאן לחזור!״

״זו לא סיבה להביא אותו לפה!״ רקעה אלזה ברגלה.

״תרגעי, אלזה!״ אמר כריסטוף שישב לי אנה בפה מלא. ״אנה יודעת מה היא עושה!״

אנה חייכה אל כריסטוף. לפחות מישהו תומך בה בעניין הזה.

השלושה הסתכלו על הנס. 

הנס ישב עם ראש מורכן וסירב לאכול.

״הנס, אתה לא רוצה לאכול משהו?״ שאלה אנה בקולה הרך. הנס לא ענה.

״טוב, אז...״ גמגם כריסטוף. ״אני חייב ללכת להאכיל את סוון״.

״כבר עשיתי זאת,״ אמר אולף שהופיע בחדר בדרך לא ברורה.

״זה נהדר!״ אמרה אנה. ״כריסטוף, אם אתה לא צריך ללכת להאכיל את סוון נוכל לבלות ביחד עכשיו!״

כריסטוף חיבק אותה. ״בשביל הכל!״ הוא אמר. ״ודרך אגב, תודה אולף!״

כריסטוף ואנה פסעו במסדרונות הטירה. 

״אז זה סוג של דייט, כאילו?״ שאל כריסטוף. ״לאן את מובילה אותנו?״

אנה פתחה את דלת חדרה והושיבה את כריסטוף על מיטתה.

״אז כאן מתרחש הבילוי שלנו?״ שאל כריסטוף.

אנה לא ענתה ורק פתחה מגירה בשידה סמוך אליהם. היא הוציאה שרשרת בעלת אבן חן ושמה אותה על ידו של כריסטוף.

״אתה רואה את השרשרת הזאת? זאת שרשרת המזל שלי. קיבלתי אותה מההורים שלי לפני שהם טבעו״.

כריסטוף הסתכל על השרשרת. הוא בהחלט התפעל מיופייה.

״אם יקרה לשרשרת הזאת משהו אני לא אסלח לעצמי״.

״למה את בעצם מראה לי את זה?״ שאל כריסטוף.

״כי אני סומכת עליך, כריס. אני חושבת שלא צריכים להיות סודות בינינו״.

״גם אני חושב כך״, כריסטוף אמר. ״אני אוהב אותך, אנה!״ 

״גם אני אוהבת אותך!״

הפרק הקודם		הפרק הבא