ספר הג'ונגל - קא

אשמח לת"בים, ותודה על הקריאה (:

כל הזכויות שמורות לג'וזף רודיארד קיפלינג, שבעצם כתב את ספר הג'ונגל.

היכולת של בני האדם לראות את היופי שבפרח ציפור גן העדן תלויה מאוד באיזו זוית הם מסתכלים עליו, מה הם עשו כמה דקות לפני כן, ומה מצב הרוח שלהם.
אם אותו אדם התברך בעין טובה, שמסתכלת על הכל בזוית של הבנה ולא רק מחפשת ידע חסר ערך, כבר יש סיכוי רב שיראה את אותו יופי. כאשר אדם מחפש רק לדעת, ולא להבין, יצר ההישרדות שלו נפגע, ויצר ההישרדות הוא הכרחי ביותר כדי לראות את אותו יופי שאני מדברת עליו.
מה היו מעשיו של אותו אדם רגע לפני כן חשוב באותה מידה. אם אותו אדם רץ, שיחק, התרוצץ והיה פעיל באותה כמות של חתול קטן בן פחות משנה שמתגושש עם אחיו, הרי שהוא יהיה עוד נמרץ ועייף ומחשבות כאלו יטרידו אותו וימנעו ממנו לראות את היופי. ריכוז הוא עוד אחד מהמרכיבים ההכרחיים.
הדבר השלישי הוא, כאשר אתה מסתכל על פרח ציפור גן העדן, עליך תמיד לזכור להיות רגיש. אם תהיה כועס, עצוב, שמח, או אפילו אדיש, כל שתראה יהיו כמה עלי כותרת צהובים וכחולים, שלא משנים דבר מתפיסת העולם שלך. אולם, אם תסתכל עליו כשאתה רגוע ויכול להבין לליבו של כל אדם, גם האדם הרשע ביותר, רק אז תוכל להבחין ביופיו של הפרח. היכולת לשבת בלי לזוז ורק להסתכל - או במילים אחרות - סבלנות, היא חשובה מאוד.
ועכשיו אחרי שהגעת למצב הישרדותי, רגוע וסבלני, אתה מסוגל בקלות להידמות לחיה שקטה הרוכנת מעבר לעשב, משחרת לטרף.
וכידוע, כל חיה כזו יכולה להבחין באותו יופי.
בין אם היא מקשיבה לאותם כללים,
ובין אם היא מתה.

שלום.
קוראים לי "קא".
אני העיניים של הג'ונגל.
בעברי, עשיתי דברים שרבות מהחיות לא יכולות לומר שעשו אפילו קמצוץ ממעשיי. אני רואה את העתיד, והעבר. אני יכולה לדעת מה חושבת כל חיה, ואני עתיקה יותר אפילו מהעץ הכי זקן בג'ונגל.
בתקופות קשות, בעלי החיים באים אלי כדי להתייעץ עמי על מה מותר, על מה אסור, מה כדאי ומה בלתי אפשרי.
אני הלב הפועם של הגו'נגל. אני רגליו, שמחזיקות אותו בעת ריצתו, ואני ידיו שאוחזות חזק בחיים ולא מרפות. אני שומעת בשבילו, רואה בשבילו, נושמת בשבילו ומגששת בשבילו באפילה בעקבות האור העולה וזורח כל בוקר מחדש.
ואני זו שצריכה להציל אותו.
עשר שנים חלפו.
מוגלי נעלם ולא השאיר אחריו עקבות, אבל אקילה העיד שראה אותו בכפר בני האדם.
שירחן נעלם גם הוא, אבל כשהג'ונגל נותר חסר הגנה, שירחן חזר יום אחד.
ובפיו היו בשורות לא טובות.

קוראים לי "קא"
אני העיניים של הג'ונגל.
ואני הולכת לספר לכם את הסיפור האחרון שלו.

		הפרק הבא