הארי פוטר - החיים שאחרי המוות

"היא יפהפייה, ג'יני," לחש הארי לאהובתו בעודו מנענע את לילי הקטנה בזרועותיו השריריות. ג'יני חייכה, חיוך מאיר ומאושר, והעבירה יד בשיערה הג'ינג'י הבוער. הארי הביט בה, מרגיש כאילו הוא מביט ביופי בהתגלמותו. הוא נישק אותה קצרות, נגיעה קלה ולא יותר, וחייך אל ג'יימס ואלבוס החבוקים בזרועותיה של ג'יני.
האחות, קוסמת שמנמנה וחביבה, הרימה את אלבוס וג'יימס והניחה אותם על הרצפה ברכות, ולאחר מכן לקחה את לילי הקטנה מידיו של הארי ונתנה אותה לג'יני.
"זמן הנקה, חמודה," אמרה לג'יני. הארי נשק לקודקודה של ילדתו הטרייה ויצא יחד עם אלבוס וג'יימס מהחדר בחיוך.

"אבא, מתי נוכל לשחק עם אחותנו הקטנה?" שאל אלבוס בן השלוש בתמימות. ג'יימס, שמלאו לו ארבע שנים לפני יומיים, שירבב שפתיים. "אסור לשחק עם ילדות קטנות," רגז.
הארי צחק. "למה לא?"
"כי הן לא יבינו כלום, אבא!" אמר ג'יימס, עיניו נוצצות בגאווה מתגליתו. אלבוס הביט בו בעיניים פעורות לרווחה, מעריצות.
"ג'יימסי," אמר אלבוס בפרצוף מתוק. "נוכל לשחק איתה כשהיא תהיה ילדה גדולה?"
"ברור," הפטיר ג'יימס. "היא תהיה גדולה, והיא תנצח את שנינו!"
הארי צחק שוב. "מאיפה קיבלת את הפמינסטיות הזו?" שאל בשעשוע.
"פמי-מה?" שאל ג'יימס בתימהון.
"לא חשוב," השיב הארי. הוא חבק בזרועותיו את השניים.
"אני אוהב אתכם, ילדים," אמר בחיבה ניכרת.
"איכס, אבא!" קרא ג'יימס בגועל. "אתה מתנהג כמו בת!"
"והנה הלכה הפמיניסטיות," מילמל הארי וגילגל עיניים. הוא חיבק את אלבוס והביט בעיניים הירוקות - הזהות לאלו שלו - של בנו.
אלבוס היה ילד יפה תואר, עם שיער שחור מבולגן להפליא ועיניים גדולות בוהקות.
מכל שלושת ילדיו של הארי, הוא היה זה שהכי דומה לאביו במראו.
ג'יימס היה דומה יותר לצד של אימו במשפחה, במבנה פנים עדין מטעה ועיניים חומות בהירות מלאות שובבות.
"היי, הארי!" קרא קול שמח מאחוריו. הרמיוני וויזלי - לשעבר גריינג'ר - צעדה לעברו בחיוך וחיבקה אותו בהתרגשות.
"היי, הרמיוני." הארי חייך למראה חברתו הותיקה, אותה הכיר מאז היה בן אחת-עשרה.
דמות בעלת שיער ג'ינג'י בוער הגיחה מהמסדרון גם היא, אוחזת בתינוק קטן בידיה וגוררת אחריה ילדה בת שלוש.
רון וויזלי, זעוף מעט וחבוט למראה, הנהן לעבר הארי במחוות שלום - בעיקר בגלל שידיו היו עסוקות בהחזקת תינוקו הקטן וגרירת פעוטה בת שלוש שמיררה בבכי.
"אני רוצה הביתה!" ייללה רוז, מנענעת את ראשה לכל עבר ומבלגנת את שיערה הג'ינג'י עד שכיסה את עיניה הכחולות - הזהות לאלו של אביה - לחלוטין.
חיוך ענקי הפציע על פניה כשהבחינה בהארי, והיא צווחה, "דוד הארי!"
היא השתחררה ברגע מאחיזתו של רון וקפצה אל תוך זרועותיו של הארי, שחיבק אותה בחיבה. אלבוס, שחיבק את אביו רגע לפני זה, נדחק הצידה והחל לבכות.
הרמיוני, במבט רך ומלא חמלה, אספה אותו אל זרועותיה וחיבקה אותו חזק עד שהפסיק לבכות. ג'יימס, במבט מלא קנאה, נצמד אל רגלה של הרמיוני עד שכרכה סביבו את אחת מידיה וחיבקה גם אותו.
רון, עם הוגו הקטן בזרועותיו, הצדיע קלות להארי ואז נכנס לחדר בו שהתה אחותו הקטנה.
"נו, בואי כבר, ג'יני!" קרא רון מתוך החדר. תוך כמה רגעים הוא יצא, גורר אחריו את ג'יני - המחזיקה את לילי בזרועותיה - וקרא קריאת ניצחון בעוד היא גונחת בייאוש.
הארי הביט במשפחתו; באלבוס וג'יימס המחבקים את הרמיוני העליזה, ברון ובג'יני המתווכחים במבטי מלאי חיבה, בלילי הקטנה המחייכת, וברוז, שפיטפטה איתו בלי לעצור וחיבקה אותו בכוח.
הוא חייך. אין ספק שזו המשפחה שלו.