על שיעורים ואהבת נעורים

P. S נירוונה

_________________________

מאז שאני זוכר את עצמי כאן, בהוגוורטס  היא הדהימה אותי. 

היה בה משהו מיוחד, היא הייתה יפה מאוד היה לה יופי מהפנט למרות שהיא הייתה נראית רגילה לגמרי. אבל אני סליתריאני והיא גריפינדורית, אני לעולם לא אוכל להיות איתה. ודרך אגב אני נירוונה, נירוונה בנקס והנערה שאני מדבר עליה היא בלה צ'יקלינג. אתם בטח תוהים "נירוונה מה זה השם הזה" כן אז השם שלי נבחר בטעות

אמא שלי רצתה לקרוא לי אוגוסטוס ומזל שהיא לא עשתה את זה, אבל נקראתי נירוונה בגלל שכשנולדתי ההורים שלי ארחו מסיבה הם השתכרו מאוד והחליטו לקרוא לי נירוונה. מפה לשם העיניינים לא נהיו טובים יותר אבל אל זה אני לא ארחיב. 

ועכשיו אחריי שגמרתם לקרוא עליי תוכלו לקרוא את מה שבאמת באתם לקרוא: 

נכנסתי לשיעור שיקויים, זה היה שיעור משותף עם בית גריפינדור. 

בלה התיישבה בשורה הראשונה ואני התיישבתי בשולחן לידה לא קרוב מידי ולא רחוק מידי. היא חייכה לעברי חיוך יבש והסתובבה להוציא את הקדרה שלה. 

פרופסור תומאס כיחכך בגרונו ואמר "אהמ תלמידים, היום נדבר על צמח הגדילן. מי יודע מה סגולתיו של צמח הגדילן?" 

בשלב הזה לא כל כך הקשבתי אולי נרדמתי. כי התעוררתי כשהפרופסור אמר "כיתה משוחררת!"

בדרך החוצה גורדון תפס אותי ואמר  "היי אח שלו ממצב?" 

"הכל בסדר " השבתי ביובש 

"ראיתי איך הסתכלת עלייה אחינו... " הוא אמר בלעג 

" הסתכלתי על מי " עניתי כמו פרנואיד 

" על בלה, הזאת אתה כאילו ממש בהיתה בה כל השיעור!" 

"זה זה... זה לא מה שאתה חושב גורדון!" עניתי ויצאתי באמת פרנואיד 

"אוקיי אחי אבל אם זה יסבך אותך אני לא עומד להיות שם כדי להציל אותך"

" אתה לא צריך להציל אותי תרנגורדון!" צעקתי לעברו בעודו מתרחק 

"איך שתרצה לוזר בוי" הוא השיב בחזרה 

בעודו הולך על עבר חצר הטירה. 

		הפרק הבא