סונגפיק- אנבל לי

זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפְנֵי שָׁנִים

ואם ארצה לחזור אל העבר, אחשוב על מה שהיה שם.

בְּמַלְכוּת עַל יָם עַרפַּלִּי.

שָׁם דָּרָה יַלדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע;

ויש ילדה יפהפייה, עם שיער ג'ינג'י, יופיה לא תדע. שמה היה ג'יני וויזלי.

קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי.

הייתה היא משחק לשעשוע בידיו של אדון האופל.

מַשָּׂא-לֵב אַחֵר מִלְּבַד אַהֲבָה

לֹא הָיָה גַם לָהּ וְגַם לִי.

ואהבתי אותה יותר מכל אחד, כי שנינו היינו במירוץ אחר האהבה זמן רב.

יֶלֶד הָיִיתִי, וְהִיא יַלְדָּה

בַּמַּלְכוּת עַל יָם עַרְפַּלִּי;

ילדים קטנים המנסים לשרוד היינו, וחשבתי רק עלייך כשקברתי את חברי הגמדון בבקתת צדפים.

אַך יָדַעְנוּ אָהוֹב מִּכֹּל אוֹהֲבִים -

אֲנִי וְאַנַּבֶּל-לִי

ואהבת אותי עוד אז, עם המשקפיים והצלקת, והפחד ואי הידע.

וְרָאוּנוּ שַׂרפֵי הַמָּרוֹם בְּקִנאָה,

וְזָעוֹם זָעֲמוּ לָהּ וְלִי.

ואיפשהו, במקום אחר, מישהו לא רצה אותנו יחד, מתגברים על הסערות המכות בנו שלובי ידיים.

זוֹ הַסִּבָּה, שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה

בַּמַּלְכוּת עַל יָם עַרְפַּלִּי –

וזו הסיבה, שנאלצתי להפריד את ידי מידיך, לעזבך למען הצלת עולמנו.

רוּחַ יָצָא מֵעָבִים, וְצִנֵּן

וְהֵמִית אֶת אַנַּבֶּל-לִי

ונשמתך מתה בלילה שדברי הפרידה שלי נלחשו באוזניך, וכך גם שלי.

וּבָאוּ הוֹרֶיהָ, אַחִים, קְרוֹבִים

מִבְּנֵי אֲצִילֵי גְלִילִי

ומשפחתך אהבה אותי יותר מכולם, ואהבתי אותם גם. אף אחד לא ידע על נשמותינו המרוסקות.

וּנְשָׂאוּהָ מִמֶּנִי לְקֶבֶר אָפֵל

בַּמַּלכוּת עַל יָם עַרפַּלִּי.

וקברתי את הרגשות הרחק מליבי, אבל איך אוכל לעשות זאת שוב כשאביט בעינייך?

אַך יָדַעתִּי אָהוֹב מִכֻּלָּם, מִכֻּלָּם

שֶׁרַבּוּ שְׁנוֹתָם מִגִּילִי

ורבים חשבו כי רופפת אהבתנו, אך אהבתי אותך יותר מאת עצמי.

וְרָבָּה חָכְמָתָם מִשִׂכלִי;

וְאֵין שָׂרָף אוֹ שָׂטָן בָּעוֹלָם,

וְאֵין סַעַר בְּיָם עַרפַּלִּי,

שֶׁיִקְרַע אוֹ יִגְרַע אֶת הַקָּו שֶׁל זָהָב

בֵּינִי וּבֵין אַנַּבֶּל-לִי.

ואין לחש או שיקוי שיפריד בינינו, כי אהבתי אלייך גברה על הכל.

וְיָרֵחַ מֵרוֹם לִי לוֹחֵשׁ בַּחֲלוֹם

שִׁירֵי-זֹהַר עַל אַנַּבֶּל-לִי;

וכשאני מביט בירחי, שומע אני את שירי הלב על יופייך ועל אהבתך הרכה.

לִי רוֹמֵז כֹּל כּוֹכָב בְּקַרְנָיו –עֵינָיו

כְּעֵינֶיהָ שֶׁל אַנַּבֶּל-לִי;

ועינייך זורחות כמו כוכב בשמיים, לוחשות לי לאחוז בידך שנית.

אַךְ בְּלֵיל אֲפֵלָה –עִמָּדִי הִיא כֻלָּהּ,

וְאָנוּחַ עַל-יַד יוֹנָתִי הַכַּלָּה

אהבתי לדמיינך בשמלת כלולות, עומדת לצידי מתחת לחופה. אך איך אוכל להנשא לאהבתי כאשר הסכנה מרחפת מעל שנינו?

בְּבֵיתֵנוּ שֶׁלָּהּ וְשֶׁלִּי –

הוּא הַקֶּבֶר עַל יָם עַרפַּלִּי.

ובבית הקר קבורים רגשותינו, בקבר על ים ערפלי.