הארי שלי - פיקצר

הארי הקטן היה הילד הכי יפה שסיריוס ראה אי פעם. 
עיני האזמרגד, פלומת השיער השחור, המבט התמים. מאז שהוא נולד, סיריוס ביקר אותו בכל רגע פנוי שהיה לו. הוא היה משחק איתו, מחבק אותו, משתובב איתו בחצר.

סיריוס הביט בעיני האיזמרגד של בן הסנדקות שלו ולא האמין שהילד הקטן והתמים הזה הפך יתום.

הארי מחא כפיים בהתלהבות כשדלת הכניסה של הבית נפתחה, וסיריוס בלק הצעיר נכנס פנימה. 
"הארי שלי!" קרא סיריוס בחיוך. הוא הרים אותו וסיחרר אותו באוויר. לילי, שישבה באחת הכורסאות שבסלון, צחקה. 
"תיזהר עליו, סיריוס!"

סיריוס חייך חיוך עצוב אל התינוק הקטן. "הארי שלי, מה החיים עוללו לך?"

"מי הוא הילד הכי יפה בעולם? הארי פוטר!" קרא סיריוס. הארי הקטן צחק, ולילי חייכה.
"הוא אוהב אותך, סיריוס."

סיריוס חייך כשהארי הקטן הושיט לו יד קטנה.
"אני אקח אותך אליי הביתה," אמר לו. "אני אקח אותך הביתה, הארי שלי."

"אתה הילד הכי מקסים בעולם, הארי שלי," קרא סיריוס.
"והוא לא קיבל את זה ממני," צחק ג'יימס.

"הארי שלי..." לחש סיריוס.

סיריוס קירב את הארי אליו וחיבק אותו.
"לפעמים אני חושב שהוא אוהב רק אותך, רך כף!" התלונן ג'יימס.

סיריוס הביט בהריסות הבית. "אל תדאג, הארי שלי, אני אדאג לך."

"אני תמיד אדאג לך, הארי שלי," אמר סיריוס בחיוך שעה שהארי זחל לעברו. "מי הוא בן הסנדקות שלי?"

"הארי, הארי, הארי שלי," התייפח סיריוס. "ללא הורים... אבל יש לך אותי, אל תדאג." 

סיריוס צחק כשהארי הקטן התקרב אליו בזחילה.

"בוא אליי, הארי שלי!" קרא. הארי האיץ את צעדיו, וסיריוס אסף אותו מהרצפה והרים אותו מעלה.
"מי הוא הילד היפה והמקסים ביותר בעולם?"

"אתה יפה, ומקסים, ואני בטוח שגם מוכשר," אמר סיריוס ברוך. "תזכור זאת."

"הארי שלי..." חייך סיריוס.
"אתה ילד אהוב, הארי שלי. כולם פה אוהבים אותך."

"אתה ילד אהוב, הארי שלי."

"הנה דוד רמוס, הארי שלי," לחש סיריוס לתינוק הקטן. הארי הקטן חייך אל רמוס לופין העייף והניע את זרועו בנפנוף. סיריוס צחק ונשק ללחיו.
"אני אוהב אותך, הארי שלי."

"אני אוהב אותך, הארי שלי."