פרק 1 *שנה שישית* "לילי!, חכי רגע!" ג'יימס פוטר צעק אליה "מה לא ברור פוטר?! אני. לא. אצא. איתך!" "את יכולה לפחות להסביר לי למה?" "בוא נחשוב?" היא אמרה בסרקזם "אתה הדבר הכי פוץ בעולם! כל היום מסתובב לך פה עם חיוך דבילי על הפרצוף! והשיער הזה לא אכפת לך להפסיק לבלגן אותו כאילו שהרגע ירדת מהמטאטא שלך! אתה שחצן ויהיר! כל היום מטיל קללות על מי שמפריע לך" היא צעקה עליו בקולי קולות ככה שכל מי שהיה באולם הגדול שמע, ג'יימס ראה את סיריוס ורמוס חבריו הטובים מגחכים הפרופסור מקגונגל נראתה המומה וכיחכחה בגרונה "פוטר, אוונס אני בטוחה שכולנו נשמח אם תשאירו את כל החלק של הצעקות בחוץ." לילי נראתה נבוכה כל-כך, מעולם אף אחד מהמורים לא העיר לה על התנהגותה. "סליחה פרופסור, אני ואוונס נמשיך לדבר בחוץ" אמר ג'יימס בנימה שממש לא אופינית לו, לילי הסתכלה עליו במבט של "מה לעזאזאל אתה רוצה ממני עכשיו?!" לאחר ששניהם יצאו מהאולם הגדול ג'יימס משך אותה למדשאות, "מה אתה עושה?!" היא צעקה עליו שנית " מה יש לך? מה סבר מאוס אף פעם לא משך אותך?!" הוא אמר בנימת צחוק לילי גילגלה אליו עיניים "בכל מקרה מה רצית?!" היא שאלה "יש לי שאלה, אם אני אשתנה את תצאי איתי?" לילי חשבה ולבסוף אמרה "אולי" פוף חצי שנה עוברת 💍
|