פרסי ג'קסון בעולם הקוסמים

פרסי נפל. תרתי משמע. הוא נפל על הפנים באמצע מדרכה. לא היה לו מושג איך הוא הגיע לשם. הוא רק ידע שלפני זה קרונוס התפוצץ. פרסי לא זיהה את הרחוב. הוא הביט סביבו והיה מבולבל "איפה כולם?" האנשים שעברו הביטו בו בבלבול. ואז השערות של פרסי סמרו כשראה אישה זקנה עומדת מולו ומביטה בו ישירות עם חיוך ארסי. פרסי נגע אוטומטית בכיסו והוקל לו כשהרגיש את אנקלוסמוס שם. פרסי מיצמץ והאישה נעלמה. הוא הסתובב והיא עמדה היישר מולו "שלום פרסאוס" פרסי קפץ אחורה כמו חתול בעוד האישה צוחקת. האנשים מסביב נעלמו בינתיים "מי את?" פרסי שאל בעצבים. "אתה באמת לא מזהה אותי?" האישה שאלה והשתנתה- היא הייתה בגובה קצת מעל הממוצע עם בגדים סגולים, עטרת ומקל ורודה זהב ארוך. היו לה עיניים שכל הזמן החליפו צבעים ושיערה היה גלי באופן מושלם "אני אלת הקסם הקטה" זה היה יותר מדי בשביל פרסי ליום אחד והוא התעלף.

*כעבור כמה שעות* פרסי התעורר בחדר מעופש. הוא ראה שהוא בגופייה ומכנסיים אך לא ידע איך נכנס אליהם. הוא יצא מהחדר וירד בגרם המדרגות שהיה שם. הוא ראה את הקטה יושבת במטבח, קוראת עיתון ושותה קפה כשמולה צלחת עם ארוחה שבה נכללו- ירקות, חביתה ולחם. "שב" היא אמרה בלי להזיז עיניה מהעיתון. פרסי תהה איך היא ידעה ואז נתן לעצמו מכה במצח 'אלה. דע' פרסי התיישב ונגס בלחם בחשש. רק אז הוא קלט כמה הוא רעב והחל לטרוף את האוכל. כשסיים הקטה הניחה עת העיתון ושאלה "סיימת?" הוא הנהן והקטה חייכה ואמרה "ברוך הבא ל1984" לקח לפרסי שנייה לקלוט "1984?! איך... מה...." הקטה נאנחה "קרונוס הוא טיטאן הזמן. אנחנו בלונדון של 1984" פרסי לא ידע מה להגיב. הקטה המשיכה בדבריה "אתה לא תוכל לחזור למחנה יותר מחשש לפרדוקס זמן. במקום זאת אתה תלך לבית ספר לקוסמים ומכשפות. השם של בית הספר זה הוגוורטס" "הוגוורטס?" פרסי שאל בבלבול והקטה החלה להסביר לו על בית הספר, על הנקודות, על קווידיץ' והכל (אני לא מסביר כי אני גרוע בזה) פרסי נראה רגוע יותר עכשיו "ואיך אלמד הכל?" הקטה אמרה "אני אעביר אליך ידע ברמה שאף אחד משום שנה לא יוכל להשתוות אלייך, אפילו המורים והמנהל. אתה תהיה תלמיד שנה רביעית. השנה יש דבר שנקרא טורניר קוסמים שבו לוקחים 3  אלופים מבתי ספר לקוסמים באירופה. אתה תהיה מביה"ס אולימפוס שבניו יורק" הקטה הוציאה מכיסה קופסא דקה וארוכה "השרביט שלך" פרסי לקח את הקופסה ושלף את השרביט "שרביט 25 ס"מ עם ליבה מדמעות נימפת ים ופניקס מים. אה ושערה מפוסידון. שרביט חזק מאוד. הוא גמיש מעט וטוב לכל סוגי הקסמים" פרסי חייך מהמחשבה שאבא שלו תרם משערו אבל אז הרצין "ומה אעשה עם אנקלוסמוס?" הקטה חייכה בקטע מפחיד ואמרה לו רק לחשוב על הרצון שלו שאנקלוסמוס תופיע. פרסי חשב מעט והשרביט התארך והפך לאנקלוסמוס. פרסי חייך ואנקלוסמוס חזרה לשרביט. פרסי הרגיש עייף והדבר האחרון שראה היה את הקטה עומדת ומביטה בו בחיוך. בחלומו פרסי ראה אישה זרה מחזיקה תינוק ואיש מתפוצץ. ואז הוא ראה ילד שהתעללו בו. איכשהו הוא הבין את הסיפור במלואו. הוא ידע מי זה הארי פוטר באמת. לקח עוד כמה זמן ואז הוא התעורר. הוא התרומם מהמיטה והקטה שהייתה לידו לפתע הגישה לו כוס מים "תודה" הא שתה והרגיש טוב יותר. "היום הראשון לספטמבר. מוכן לשנת הלימודים?" פרסי חייך והקטה יצאה פרסי התלבש בבגדים שהיו שם וחיכו לו.  הוא אכל ארוחה קלה ונעמד ליד הקטה "אז איך מגיעים?" הוא שאל ומיד אחרי זה הרגיש משיכה מאחורי הטבור שלו והופיע ליד רכבת. הוא הקיא.

ברגע שסיים פרסי להקיא הוא נעמד והביט ברכבת המרשימה והיפה אשר עליה היה כתוב- "הוגוורטס אקספרס"

		הפרק הבא