חצויים מכל הסוגים

אנבת' הייתה צריכה תשובות. בתור בתה של אתנה, היא שנאה שאלות ללא מענה. לצערה, היו מאות שאלות שצפו במוחה של אנבת'.

פרסי פער את פיו לעבר כירון. "אתה צוחק, נכון? קוסמים ומכשפות קיימים רק בסיפורי אגדות",

"זה מה שאנשים חושבים על האלים היוונים, ועדיין, הנה אנחנו כאן", כירון אמר, רוקע בפרסה שלו בשביל האפקט הדרמטי.

"אתם תעלו על מטוס-"

"בעיה!" פרסי אמר מיד, קופץ מהכיסא שלו. "אני לא טס במטוסים. סירות, לגמרי, מכוניות ורכבות, למה לא, אבל מטוסים, נא אה. אין סיכוי", הוא נענע בראשו והלך מצד לצד בעצבנות.

"פרסי, תירגע," אנבת' אמרה, מניחה את ידה על כתפו. "אתה רק עכשיו הצלת את האולימפוס. אני לא חושבת שזאוס הולך להעיף אותך מהשמיים. חוץ מזה, אני לא חושבת שאבא שלך, או אמא שלי, ייתנו לו",

"וגם, יהיה לך את לורד הפרא איתך", גרובר אמר לו מצחקק, מנסה להתבדח.

נראה שהמילים של אנבת' וגרובר הרגיעו את פרסי. הוא התיישב חזרה בכיסא. אנבת' הנהנה לכירון, כאילו אומרת לו להמשיך, ולחצה את ידו של פרסי בחוזקה.

"ב- 31 לחודש, אתם תטוסו..." כירון עצר והביט קלות על פרסי. "... לתוך לונדון. אתם תפגשו מישהו בשם רובאוס האגריד והוא ייקח אתכם לקנות את כל הציוד שאתם צריכים לבית הספר. אתם תבלו את הלילה עם משפחת וויזלי, ואז תעלו על רכבת להוגוורטס. אתם תעמידו פנים שאתם סטודנטים מתוכנית לחילוף תלמידים מבית ספר פרטי לקוסמים באמריקה. האנשים היחידים בבית הספר שיודעים על הזהות האמיתית שלכם הם המנהל, אלבוס דמבלדור, והאגריד, שומר הקרקעות",

המחשבות של אנבת' הסתחררו בפראות, מוכנה לפרוץ בשאלות. איך הם יקראו ספרים? האם הם ימצאו זמן להתאמן? איזה מן שם זה הוגוורטס בכל מקרה?

"איך אנחנו אמורים להסוות את עצמנו בתור קוסמים? אין לנו יכולות קסומות, אנבת' שאלה, שואלת את אחת מן השאלות הרבות שרצו לה במוח.

"ביקשתי מהקטה שתתן לכם שרביטים מזויפים שתוכלו לעשות איתם קסם.  הם יהיו מצוידים עם כל הלחשים שאתם צריכים לדעת ויופעלו על ידי הקול שלכם, אז רק אתם תוכלו להשתמש בהם",

אמרת שאנחנו הולכים להגן על כמה סטודנטים; מי הם? אנבת' שאלה עוד שאלה.

שלושה סטודנטים בגיל שלכם; רון וויזלי, הרמיוני גריינג'ר, והארי פוטר,

"למה הם צריכים הגנה?" אנבת' ביררה. היא זרקה את השאלות שלה אחת אחרי השנייה.

"אמרתי לך, יש הרבה כוחות מרושעים בעולם הקוסמים", כירון אמר. "החבר שלי שלח את הגזירים האלה מהעיתון שלהם בתקווה שזה ייתן לך הבנה טובה יותר של המצב הנוכחי בעולם הקוסמים", כירון שלח יד לגיסו והוציא ערימה של ניירות. הוא מסר אותם לאנבת'. ברגע שהם היו אצלה ביד, היא כבר דפדפה בין הכותרות.

למאמרים היו כותרות היו מאוד מוזרות: 'הילד שנשאר בחיים' 'טורניר הקוסמים המשולש חוזר' 'סיריוס בלק ברח מאזקאבאן' 'האדון האפל חוזר?' 'סיריוס בלק סוף סוף מת', ועוד הרבה אחרים.

"אני מציע לך לקרוא אותם שוב בפרטיות. בקתת פוסידון אולי? אני לא חושב שטייסון נמצא עכשיו במחנה, הוא פה?" כירון שאל. פרסי הניד בראשו.

"בואי אנבת'", פרסי אמר, קם על הרגליים שלו. "אנחנו נסתכל על המאמרים בבקתה שלי", אנבת' הייתה יותר מידי מרוכזת בלנסות לקרוא את אחד מהמאמרים על סיריוס בלק, ברצי היה צריך למשוך אותה מהכתף ולהוביל אותה לבקתה שלו.

"לתוך מה הכנסתי את עצמי", גרובר מלמל לעצמו כשהם הלכו סביב המחנה. "עדיין יש לי כל כך הרבה עבודה לעשות עם הנימפות והבטחתי לג'וניפר שאבלה איתה עוד קצת זמן. זה היום הולדת שלה ב-8 לספטמבר",

"אני בטוח שהיא תבין גרובר", פרסי אמר, מניח יד מרגיעה על כתפו של חבריו.

ברגע שהם נכנסו לבקתה של פוסידון, אנבת' התיישבה על הרצפה, משעינה את גבה על המיטה של פרסי. גרובר נשכב על אחת המיטות הריקות ליד פרסי ונאנח אנחה ארוכה. פרסי צנח על מיטתו והביט מעבר לכתפה של אנבת'.

"תקשיבו לזה", אנבת התפרצה פתאום. "הילד שנשאר בחיים, על ידי: ריטה סקיטר. אתמול בלילה טרגדיה נוראית הכתה בעיר קטנה של גודריק הולו. הלורד האפל, ההוא שאסור להזכיר את שמו, רצח את ג'יימס ולילי פוטר. הוא ניסה להרוג את בנם התינוק, הארי, גם כן. באורח פלא, זה לא היה הארי שנהרג, אלא אתם יודעים מי שפגש את סופו. על פי ההערכה הקללה חזרה מהארי אל אדון האופל. למרות שהילד שרד, הוא נותר עם תזכורת קטנה מהאירוע . על המצח שלו. הארי פוטר נושא צלקת בצורת ברק. אנחנו יכולים לאחל לו רק מזל בשנים הבאות שיבואו" אנבת קראה את המאמר באטיות, מתבלבלת בכמה מילים. כשזה קרה לה, היא הייתה ממלמלת "דיסלקציה מטומטמת" ואז ממשיכה.

"הבחור הזה נשמע רציני", גרובר אמר. הוא נשנש את אחת הפינות של המאמרים בעיתון.

"אבל הוא מת עכשיו", פרסי אמר. "המאמר אמר ככה",

"מתברר שלא", גרובר אמר, מסתכל על המאמר שהוא לאט לאט הפך לחטיף. 'לאחר שנעלם במבוך במסגרת המשימה הסופית של טורניר הקוסמים המשולש, הארי פוטר חזר עם גופו חסר החיים של סדריק דיגורי, אחד המתחרים האחרים באירוע. הארי פוטר טוען כי האדון האפל חזר והוא אוסף חזרה את חסידיו' בנאדם, זה מבאס הוא רטן והביט בתמונה של סדריק דיגורי כשהוא עדיין היה בחיים. "האם הבחור הזה מנצנץ?" גרובר תהה, מצמצם את עיניו על התמונה.

"גרובר הוא מת. תהיה מכבד", אנבת' נזפה בו.

"תן לי לראות", פרסי אמר. נשען לעבר הכתף של גרובר. על פניו של פרסי פצח חיוך. "הוא צודק. הבחור הזה נוצץ", אנבת' רק גלגלה את עיניה לעברו והמשיכה לקרוא את המאמרים. גרובר ופרסי נשכו את צחוקם כשהביטו בנער המתבגר.

"זה אומר משהו לגביי שני הנערים האחרים? רייצ'ל והרמן או מה שהשם שלהם לא היה?" פרסי שאל, מאבד עניין בנער הפלא המנצנץ.

"רון והרמיוני", אנבת' השיבה מתקנת אותו. היא קפצה את שפתיה וצמצמה את עיניה על אחד מהמאמרים. "הנה, זה אומר 'הארי ושני חבריו, רון וויזלי והרמיוני גריינג'ר הוחזקו בשבי על ידי הרוצח סיריוס בלק'... אין עוד הרבה. יש קצת לגבי וויזלים אחרים צ'רלי וויזלי עבד עם הדרקון החדש ביותר של המקלט מסוג זנבקרנית הונגרית בשם נורבט'... אולי זה אח שלו או משהו", אנבת' הראתה שקועה במחשבות.

"אתה יודע פרסי, הילד הזה הארי הוא דיי דומה לך, חוץ מהמשקפיים", גרובר ציין. אנבת' החזיקה תמונה של הארי פוטר ליד הפנים של פרסי.

"כן... אני רואה את זה... הם היו נראים יותר דומים אם להארי היה גם עיניים ירוקות, אבל השיער ממש דומה", היא אמרה.

"אבל, אני חתיך יותר, נכון?" פרסי אמר, מבזיק חיוך לעבר אנבת'

"אני לא יודעת, מוח אצה. תמיד הייתי בקטע של מראה משקפופרי", אנבת' התבדחה. פרסי קימט את מצחו והוריד את ראשו.

לפתע, נשמעה דפיקה על הדלת. כירון הציץ אל תוך החדר.

"היי! אתה כאן כדי לספר לנו שיש גם ענק שגר בהוגוורטס?" פרסי שאל בצחוק.

"חצי ענק, אבל הוא לא מזיק", כירון אמר. הוא השליך שלושה עלונים קטנים על הקרקע שלפניו. "בכל אופן, האם תוכלו לנסות להחתים את זה על ידי ההורים שלכם? גרובר, כבר חתמתי על שלך בשבילך. הם טופס הרשאה לצאת לטיול בעיר מחוץ להוגוורטס", עם זה, כירון עזב את החדר.

הפרק הקודם		הפרק הבא