הסוד של הסטיה ומלך הטיטאנים

שלום לכולם,

זה פאנפיק שכתבתי במחברת שלי לפני שהצטרפתי לאתר (בשנת 2016).אני עברתי דירה ומצאתי את הרישום הזה והחלטתי לפרסמו.קרונוס אולי לא המפלצת שכולם חשבו,זה מזכיר לי את המחזמר שראיתי באותו הזמן שכתבתי את הפאנפיק,המחזמר וויקד -ממליצה בחום שתראו.כמו כן,ראיתי את הסדרה "עד עצם היום הזה" את הנבלים-איך נהיו כאלו אז זה היה ההשראה שלי.אולי לא קשור אבל בזמן פאנפיק זה תשמעו את   השירים מתוך המחזמר-אולי לא תספיקו לשמוע את כולם אבל כדי לכם,לשמוע במהלך הקריאה ואחרי:

https://www.youtube.com/watch?v=h9CauXkzvZ4

https://www.youtube.com/watch?v=3GDG_ZmBLA4-תשמעו את הכל,אך לקראת סוף השיר יותר קריטי.

https://www.youtube.com/watch?v=SvD6paFBaWw-אותו שיר שלה"ל אך יש כמה שורות שלא מופיעות.

https://www.youtube.com/watch?v=AvWfHIo5-kU

https://www.youtube.com/watch?v=0Dj_yW-ehkY

תהנו מהקריאה וגם מהשירים!!

חג פסח או פסחא שמח,למי שחוגג בריאות שלמה לכם ולמשפחתכם!

---------------------------------------------------------------------------------------

הסטיה, הסטיה המתוקה, שבעבר נחשבה הכי פחותה מבין האלים, הייתה זו ששמרה על הסוד הגדול ביותר.

אתם רואים, בני תמותה, האלים הם יצורים חזקים, אלמותיים לחלוטין,לכן, לבני אלמוות יש זיכרון ממושך.

הם מסוגלים לזכור כשהיו תינוקות (מתוך כבוד, אף אחד לא מדבר על הנקה או שינוי המקבילה היוונית העתיקה לחיתולים), ואפילו הריון.

הסטיה היא אחת מהזיכרונות הטובים והארוכים ביותר. כמו אלמוות, זה יכול להיות ברכה או קללה.

לפיכך ,סטיה אינה מסוגלת לשנוא את אביה, כמו אחים ואחים צעירים אחרים: דמטר, הרה, האדס, פוסידון ואפילו לא מדברת על זאוס.

האלה הבכורה מסוגלת לזכור, בבהירות מושלמת, זאת הערש היווני שאמה חברה עבורה. והזמנים שאביהם ליווה אותם. כל לילה הם ישנו יחד. ריאה, טיטאנית של האימהות; וקרונוס, מלך הטיטאנים והטיטאן של הזמן.פעם, כשידיו על בטנה ההרה של אשתו. הידיים מסוגלות בהחלט לארגן את החיים הקטנים בגופה של אמה, אך הם ליטפו בעדינות את בטנה.

אתם עשויים לחשוב: קרונוס?

והתשובה היא שאתה לא תמיד שונא את ילדיך. אם הוא אהב את אשתו, מדוע?

אבל מה שהוא חשש, והרבה מאוד, היה קללת אורנוס.

מהדיונים שנערכו בין קרונוס לריאה, ידעה הסטיה שאינו אב טוב. כי אפילו אמו האדיבה והשלווה הייתה מרוצה ובהתאם לחורבנו.גאיה אלת האדמה, לא השתפרה במיוחד. כשמדובר בשני ילדיכם, אתם מצפים לתינוק, זמן בלתי מוגדר, ספר, ספר, ספר, ספר, נייר משלכם, עותק משלכם, נייר משלכם.טרטרוס, התהום התופתית, לגמרי תחת פיקודו של טרטרוס הקדמון, אביו החורג של קרונוס וריאה.

האחים (אוקיינוס, קריוס, קויוס, היפריון ויאפטוס) והאחיות (תיאיה, תמיס, תטיס, מנמוסינה ופיבי) שמחו מאוד.

אחרי הכל, כבר היו להם המון ילדים מטיטאנים קטנים שמתרוצצים, ואטלס, בנו של יאפטוס, אפילו אמר שהגיע הזמן.

מכיוון שקרונוס וריאה, מחשש לקללה, למרות שהם אהבו זה את זה, חלפו מאות שנים, אם לא אלפי שנים, זה סביב זה.

לידה ... חוויה טראומטית שהסטיה, כמו כל אחד, הייתה מוכנה יותר לשכוח. מה שלא נשכח היו הצעקות של ריאה לאביה, והדברים שהושלכו על אביה.

וקרונוס ... אף אחד שלא ראה אותו בשדה הקרב, אפשר לטעון, אותו אב אוהב, מגן ואכפתי שהסטיה נזכרה.

אב שתמיד רצה אותה בזרועותיו. אבא ששונא את השקט הזה בלילה בזמן. אב שהאריך את החלפת החדר עד חודשיים, כאשר הגידול הרגיל של בני האלמוות היה לפני שהגיע לחודש שכבר היה לך מרחב משלה.

אב שאהב תינוק ער והיפראקטיבי בלילה, שוכב בין אביו לאמו.

עד שלושה חודשים.

הסטיה תאשים את עצמה בכך, אף כי איש לא ידע זאת. האש, כוחה, יצאה מכלל שליטה כשקרונוס הפסיק לשים לב אליה לרגע לראות את בתו החדשה של אוקיאנוס (מה היא הייתה, מאה או חמש מאות או חמש מאות? עם 3,000 בנות ו -3,000 בנים שהיו לה,היה קשה לעשות חישוב,הבת החדשה של תטיס ואוקיינוס).לדבריו, הוא הוציא אותה מחדר הכס בזמן שמצודת אותריס השתקמה.

לילות לאחר מכן היא התעוררה כשקרונוס נשען מתוך עריסתה. הוא נראה מאוהב בריאה, והיית לו בת זהה לאמה, אבל בעיניה הזהובות.

לתרגום בני תמותה לא היה שום קשר למה שקרה בפועל,קרונוס לבש את צורתה האלוהית ומשך אותה פנימה. הסטיה צחקה, מכיוון שהיא תינוקת, הכוח דגדג והיא טעתה, כי היא הייתה בטוחה שאביה לא יפגע בה. "זה לטובתך,את חזקה מדי,אחיי קוראים לי להיפטר ממך…",

הדבר הבא שידעה היה להילכד, להיות כלוא, בכלוב. אמה צרחה ובכתה. לא ניתן היה לקחת בחשבון שבעלה "אכל" את ילדתו.

עם זאת, אהבה אלמותית שונה מאוד מאהבת בני תמותה.

וקרונוס הבטיח לעצמו,לאחר שייפטר מהקללה, ישחרר אותה,את בתו הבכורה-בתו האהובה.

הבטחותיו לא התקיימה  לאחר מכן: עם דמטר, שאמו כבר הייתה בהריון בזמן אכילת הבכורה.

ואז הגיעה ההונאה והתוצאה: כירון. הקנטאור. הוא היה בנו של פיליירה,אחת מהאוקיינידים. הוא שונא אותה בבנו ההיברידי,כירון.

היא שכבה עם בעלה ושמחה אותו אחרי שנים ללא קשר לנקמה טהורה ונאלצה להשאיר את כירון עם כמה רוחות טבע (סאטירים, דריידים ונימפות). הוא עינה את פיליירה והפך אותה לצמח מעץ. כאשר הורים מציגים את עצמם, אין להם את האומץ לומר דבר על בטנה המעוגלת החלקה המציינת את הריונה של הרה.מאוחר יותר האדס ופוסידון. וזאוס, שלא נפגשו עד ששחרר אותם, גרם לעשר שנות המלחמה המדממות ביותר בהיסטוריה עד כה.בפחד היא הצליחה לרמות את בעלה, אבל זה גרם למלחמה. היא לא רצתה שום דבר מזה, היא הייתה שלווה, בת ואמא שונאת מלחמה. האישה רק רצתה שקרונוס יפסיק לטפל בילדיה.

אך,קרונוס דאג לילדיו לפני שבלע אותם,הוא הביט בילדיו וחשב אם היה דרך להיפטר מהקללה הוא היה אב אכפתי ואוהב לילדיו,ההפך מאביו אורנוס.המעט שיוכל לעשות הוא  לנשק אותם על המצח,להביט בעיניהם ולהחזיק אותם בזרועותיו ואז לבלוע אותם.

במלחמת הטיטאנים,הוא לא רצה להילחם בהם אבל הוא נלחם בהם.הוא שמח בליבו שילדיו הפכו להיות בוגרים אך גם עצב מסוים,הוא רצה להיות כמו האהבות הבני תמותה שמתנהגים עם ילדיהם,רצה לראות מתחתנים,שיהיה לו נכדים,נינים…

קרונוס ידע שיקח הרבה זמן וכעבור 10 שנים הצליחו סוף סוף האולימפיים להביסו,כמעט כי הוא זה שהעמיד פנים לא רצה לזרוק אותם לטרטרוס.הוא "נכנע"...אחרי המלחמה, כרע ברך קרונוס. זאוס הכריז על עצמו כמלך האלים. עם זאת, האשמת אביו לא נכללה לזרוק אותו לטרטרוס (כזכור, אביו החורג) וחתכה למיליוני ילדים קטנים שלא נראו לעין האנושית.

כן, זה נכון, הוא נאכל, אבל זה נועד להגן על העולם מפני אוראנוס ומגאיה. זה לא פגע בבני תמותה או בחיות. אנו מקבלים כל דחייה מצד אחיך ואחיותך, כולל ריאה.

הוא חש את לבו נשבר כשהביט בה, עומד לרצות עונש. מעולם לא דמיינה הסטיה אותו כך, רואה אותו כל כך ... מובס.

המשאלה האחרונה שלו הייתה לראות את ריאה. זה לא מולא, מכיוון שהיא נעלמה וגם לא מגיע לו.

דבריו האחרונים היו בשפה קדומה, עבור הסטיה, היחידה מבין האלים שידעה:"תגיד לאמא שלך שאני אוהב אותה, לעולם לא אפסיק לאהוב אותה",הצהרה שהוא דאג לומר.

אלפי שנים אחר כך, הוא היה יודע ללא ספק שהטיטאנים אינם גרועים יותר מהאלים. נולדו להם ילדים לתפארתם, הם הרגו והשמידו את השליטה והשתמשו בבני תמותה למחלוקות שלהם.קרונוס רימה פעם את ריאה ואכל חמישה ילדים,מבלי לשחרר אותם כפי שהבטיח לעצמו.אך,זאוס רימה  ובגד בהרה אלפי פעמים ואכל את אשתו ההרה,מטיס.

התוצאה הייתה שהסטיה אהבה את הוריה, גם קרונוס וגם ריאה (שלעולם לא היו צריכים להיפרד) והייתה בתה האהובה של קרונוס. זו ההבטחה לעצמו כשעזב את טרטרוס, הוא היה משלים ומסביר לאשתו, הוא היה מחדש את העולם כמו בתקופתו והוא יהיה הישועה היחידה של כל האולימפוס והעולם, בהיותו מתחיל תור הזהב החדש.

במאה ה 21

קרונוס הביט בנכדו,הבן של פוסידון-פרסי ג'קסון.הוא היה דומה לו ולריאה,שיער שחור שלו,עינים כשל פוסידון וריאה והבעה שלו,שלו שהייתה דומה לו כל כך,שמספרת בדיחות.

הביט בנינתו,הבת של אתנה בת זאוס,אנבת' צ'ייס שירשה את המוח החריף שלו ושל אימה.

הוא הביט לנכדיו,וניניו,לקרובי משפחתו,כמובן כי הוא היה תמיד הרע של הסיפור לא אכפת לו שהוא יהיה המכשפה המרשעת מהמערב,

שנימס במים,לא הוא יהיה,הוא כעס על ילדיו ונהיה סדיסט בגלל הקללה אבל הוא תמיד יהיה המכשפה הרעה מהמערב,למען קרובי משפחתו,הוא סוף סוף יכול לנוח בידיעה שקרובי משפחתו החצויים יחלקו את הערכים שדגל בהם ודרך החשיבה שלו.

לגבי ריאה,טוב היא לא סלחה לא לעולם,הוא עדיין מאוהב ואוהב אותה,תמיד.הוא השאיר לה ולהסטיה מסר-

"ריאה אהובתי ,אני עדיין אוהב אותך ואני אחכה לך תמיד,למרות שאת שונאת אותי-אני אוהב גם את ילדינו,נכדינו ונינינו…

"הסטיה הבת הבכורה שלי,אני אוהב אותך בעוז אני מתנצל נורא שפחדתי מהקללה רציתי להיותך אב אכפתי,אוהב ומגן,בגללי הסבתי לך טראומה נפשית,תדעי בת שלא תאשים את עצמך,תאשימי אותי בכך ותספרי לאחרים על מה שקרה שיגיע הזמן,עד אז אחכה לכם.

אוהב תמיד,קרונוס הבעל והאב שאוהב אותכן מאוד."

-כשריאה והסטיה שקראו את המכתב חייכו ביודעין שיבוא יום וידעו על כך כולם,לא פרסי ולא לוק ולא אף אחד אחר היה גיבור יותר מהמלך הטיטאנים,הסבא והאב,קרונוס.ריאה עדיין הייתה אוהבת את קרונוס,היה לה קשה מצד אחד בעלה האוהב ומצד שני ילדיה... 

יבוא יום שזאוס ידע זאת וכולם ידעו זאת,יבוא יום שכולם יסלחו לו והושיבו את קרונוס באילוסיום כמלך המבורכים וכך כולם יהיו משפחה מאושרת ומאוחדת .

-----------------------------------------------------

מקווה שנהניתם מהקריאה,

לגבי בירור זה חלק מהאמת של הפאנפיקים האחרים שלי,תבינו בהמשך,זה אותו קרונוס.

קרונוס בדרך החשיבה שלי הדמות שלו,היא מורכבת אבל מלאת רגשות ולמען האמת די בכיתי שהגתי את הכל לדף בפעם הראשונה.

לגבי קרונוס הוא באמת כמו אלפבה,נכון?

יש כמה מיתוסים שזאוס והאלים סלחו לאביהם והושיבו אותו כמלך המבורכים באליסיום אשר בשאול.

מה דעתכם על הקרונוס שהוא מאוד טיפוס מורכב,מאוד נהנתי לכתוב את הדמות הוא בעצם-כמו בהשראות שלי מוצג כנבל ונבל אך בפנים יש גיבור.